אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה:
אומר רבינו האור החיים הקדוש, שמי שיש לו כסף יותר מכדי צרכיו, ידע שהכסף של עניים ולומדי תורה מופקד אצלו, וזה לא שייך לו, והוא סך הכל שומר את הכסף עבור העני, שנגזר עליו להתבזות, ולקחת מהעשיר את הכסף שהוא 'שלו'.
לכן יזהר העשיר, ולא ירגיש התנשאות כשנותן צדקה, כי הכסף שייך לעניים ולומדי תורה, ורק נגזר עליהם להתבזות ולקחת את חלקם המופקד אצל אחרים.
עוד באתר:
וזה מרומז בפסוק שלפנינו:
'אם כסף תלוה את עמי' אם אתה רואה שיש לך הרבה כסף גם להלוות לאחרים.
עליך לדעת ש'את העני' החלק השייך לעניים, 'עמך' הוא בסך הכל מופקד אצלך, ולכן 'לא תהיה לו כנושה' אל תרגיש התנשאות כשאתה נותן או מלווה לצדקה.
יתירה מכך, כשאין לעני מה לאכול, הוא רב עם הקדוש ברוך הוא, וצועק לפניו למה לכולם יש אוכל ואני רעב??? ועל ידי שהעשיר נותן צדקה הוא משתיק את טענת העני על ה' יתברך.
וזה הכוונה בפסוק הנאמר בהמשך הפרשה 'וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ' שלא תתן לעני לריב עם הקדוש ברוך הוא, ולבוא בטענה מהודרת אל הקדוש ברוך הוא.
[אור החיים משפטים, פרק כב פסוק כד, פרק כג פסוק ג]
