וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
רבינו האור החיים הקדוש מבאר, שמשה רבינו היה אמור להיות כהן גדול, אך מכיון שלא רצה ללכת לפרעה, ונשא ונתן עם ה' יתברך, הפסיד את הכהונה, ועל ידי שמינה את אהרן לכהונה, ועשה זאת בשמחה, היה לו תיקון וכפרה על מיאונו ללכת.
וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה, 'הקרב אליך' על ידי חטא, האדם מתרחק משורש נשמתו, והיסורים מקרבים אותו מריחוקו, ולכך אמר הקדוש ברוך הוא 'ואתה הקרב אליך' שעל ידי יסוריו שצריך לקרב את אהרן במקומו, יתקרב לה' יתברך.
עוד באתר:
ומוסיף רבינו הקדוש, שלכך אמרו חכמים 'חייב האדם לקבל הרעה בשמחה', ולכאורה איך אדם יכול לשמוח ולברך על היסורים???
אלא כשידע האדם, שהיסורים הם טובה גדולה, כי הנשמה שהיתה רחוקה מתקרבת להשם יתברך, ויסורי הנשמה כשהיא רחוקה מה' יתברך, הם רעים ומרים יותר מיסורי הגוף.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: אני משכיל על דבר שאמרו 'חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה', ומפרש בגמרא שצריך לקבל הרעה בשמחה כשם ששמח בטובה, והיה הדבר קצת בעיני רחוק. ועל פי הדברים האמורים בענין, הנה היסורין הם מקריבין ענפי הנשמה שהיו רחוקים משורשם, ש'אין לך רע ומר כעוזבו את ה' אלקיו', ובאמצעות היסורין יתקרב הרחוק, ועל זה ישמח לב המשכיל.
[אור החיים תצוה פרק כח פסוק א]
