הקדוש רבי מנחם מנדל מויטבסק זצוק"ל שהיה ראש החסידים לאחר פטירת המגיד ממזריטש זצוק"ל והשפעתו על יהדות רוסיה וליטא הייתה רבה מאוד. בעת המחלוקת בין החסידים למתנגדים, ברח מן המחלוקת ועלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.
הרב וחסידיו הגיעו לארץ בה' באלול תקלז' והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו לצפת. אך בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה, בחלקת תלמידי הבעל שם טוב.
עוד באתר:
בעת שהותו בטבריה פרצה מגיפה בגליל בשנת תקמ"ו 1786 למניינם. הרב גולל בספרו את כל הקורות אותו באותה מגיפה ואיך ניצל ממנה, ע"י הבידוד שהכניס את עצמו אליו יחד עם בקושי מניין אנשים בחצר הבית. הבידוד התרחש מחג הפורים ועד שבועות. הרב מספר כי ראו אץ התנהגות הרב בעת המגיפה וכך למדו ממנו וניצלו. מרתק.
ליקוטי אמרים לרמ"מ מויטבסק – בו מספר על הקורות אותו בימי המגיפה בטבריה
