בפרשתינו התורה מפרטת ומונה את כמויות וסכומי הכסף והזהב ושאר התרומות שהביאו בני ישראל למשכן, ובפתח הפרשה היא אומרת 'אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת', ומביא רבינו האור החיים הקדוש את דברי חכמינו שכל מקום שנאמר 'אלה' בא לפסול ולמעט אחרים, ושואל רבינו הקדוש מה בא למעט כאן???
ומבאר רבינו הקדוש שכל דבר שהוא חשוב סופרים ומונים אותו, ומחמת החשיבות שהיה בנדבת המשכן ציוה ה' לספור את הכסף, ועל זה באה התורה ומרמזת למעט ולפסול את כל שאר המנינים שבעולם, כי בהתבוננות אמיתית אין לכסף עצמו שום ערך וחשיבות.
ולכן נקרא כסף בביטוי 'מנה' וזה קיצור של המילים 'מה אתה מונה', שלמרות שיש לך הרבה כסף ואתה סופר מתוך ערך, דע לך שזה הכל דמיונות בעלמא, ואין לכסף שום חשיבות עצמית.
עוד באתר:
וזה לשון קודשו: 'אומרו אלה לפסול כל מנינים שבעולם, כי כל מה שימנה אדם מקנינים המדומים, אין מניינו מנין, ושמו מורה עליו מה אתה מונה, אבל מנין זה עומד לעולם, והטעם להיות מנין המשכן המופלא אשר שכן שם אלהי עולם ה'. עד כאן לשון קודשו.
ובפרשת פנחס כותב רבינו הקדוש לפרש את תפילת רבי נחוניא בן הקנה 'אנו עמלים בדברי תורה והם עמלים בדברים בטלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר'.
ולכאורה קשה מאוד הרי כל אדם שעובד מקבל על עבודתו תשלום כסף ומדוע זה נקרא אינו מקבל שכר???
וכותב רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: והטעם כי לא יעמוד קנין המדומה, והגם שיעמוד, הבל הוא. עד כאן לשון קודשו.
ומוסיף רבינו הקדוש שלכן השבט של בני התורה שמו 'יששכר' לומר שדווקא זה ישנו לשכר אמיתי וקיים לעולם ועד, אבל כל שכר ועמל חוץ מתורה, עליו אמר שלמה המלך 'מה יתרון לאדם בכל עמלו'.
[אור החיים פקודי פרק לח פסוק כא]
–
'תיקון משולש כנגד חטא משולש': בפרשתינו ישנם שלשה פסוקים שהמסר שבהם נכפל.
א, ותכל כך עבודת משכן אוהל מועד ויעשו בני ישראל 'ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו'.
ב, 'ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו' בני ישראל את כל העבודה.
ג, וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה 'כאשר ציוה ה' כן עשו' ויברך אותם משה.
רבינו האור החיים הקדוש שואל כדרכו בקודש, מדוע חזרה התורה שלוש פעמים 'כאשר ציוה ה' כן עשו'???
ומיישב רבינו הקדוש לפי מה שקדם לנו, שכל המודה בעבודה זרה, ככופר בכל התורה כולה, והרי חטא העגל זהו חטא עבודה זרה, וחטא העגל היה במחשבה בדיבור ובמעשה, ובבחינת כל אחת, כפרו בכל התורה כולה, פירוש הדבר, כפרו בכל התורה במחשבה, כפרו בכל התורה בדיבור, כפרו בכל התורה במעשה.
ותיקון החטא הוא מידה כנגד מידה, זאת אומרת שעם ישראל צריך לתקן את אשר פגמו במחשבה בדיבור ובמעשה, והכל נעשה במשכן, כידוע שמעשה המשכן בא לכפר על חטא העגל.
'ענין הנדבה' – הוא כנגד מה שחטאו ב'מעשה'
'ענין החכמה שבמלאכה' – הוא כנגד מה שחטאו ב'מחשבה'
'ענין שהיו אומרים לשם מצוות ה' – הוא כנגד מה שחטאו ב'דיבור'
וכנגד שלשתם אמר 'כאשר ציוה ה' את משה' כדי להודיע שתיקנו שלוש הדרגות הרע, ונתכפר להם חטא העגל.
[אור החיים פקודי פרק לט פסוק מב]
שבת שלום ומבורך ובשורות טובות לכל בית ישראל
