בערב יום הכיפורים תשפ"ז, ערב שבת קודש פרשת האזינו, עלו למעונו של הפוסק הנודע ובעל "שבת בשבתון", מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבנים ומורי הוראה, כדי ללבן בפניו את ההלכות הנוגעות לחולה ביום הכיפורים.
בדיון השתתפו מורי הוראה, תלמידים ורבנים מארגוני הרפואה: ארגון "בוני עולם" – טיפולים, ובהם הרה"ג רבי אליהו שפירא והרב אליקים לבנון; ארגון "מאמינים בדרך" – חולי כליות, ובהם הגאון רבי אליעזר רוט והרב יעקב אורלנצ'יק; וארגון "קמנו ונתעודד" – מתמודדי אפילפסיה, ובהם הרה"ג רבי ש"י שטיצברג והרב מרדכי רייס.
להלן סיכום הדברים שנמסרו בקצירת האומר:
עוד באתר:
חולה שהרופא קבע כי אסור לו לצום בשל חשש סכנה בשיעור של 5% ומעלה – לא יצום כלל.
אם הרופא קבע כי החולה יכול להסתפק בנוזלים בלבד, או שהוא חייב לבלוע תרופות, עליו לנהוג כדלהלן:
א. אם הדבר אפשרי, יתחבר החולה לפני יום הכיפורים, באמצעות מומחה, לעירוי נוזלים.
ב. האפשרות העדיפה היא להכין בערב יום הכיפורים "מים מרים". לשם כך יש לחלוט ארבעה שקיקי תה קמומיל בכוס מים המכילה 200 סמ"ק (CC). על החולה לטעום ולוודא שהמשקה סביל עבורו. לאחר מכן מותר לו לשתות מן המים המרים ביום הכיפורים ללא צורך בשיעורין. כמו כן, אין לברך לפני שתייתם ולאחריה.
אם החולה אינו יכול להכין את המים המרים באופן האמור, ישתה בכל תשע דקות פחות מכשיעור, דהיינו עד 40 סמ"ק (CC). אפשר לשתות בטעמים שונים, כגון מיץ ענבים, מיצי פירות, רסק תפוחי עץ נוזלי או לבן נוזלי.
