דו"ח מבקר המדינה: מחיר למשתכן, מערך הקבורה וצמצום הבירוקרטיה

מבקר המדינה ד"ר מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שני) את דו"ח מבקר המדינה השנתי לשנת 2019. הדו"ח עוסק ב-16 נושאים שרובם כלכליים. בין הנושאים שהועלו בדו"ח המבקר, היערכות המדינה למגיפה. התחרות בנמלי הים. תאגידי מי המים. תוכנית מחיר למשתכן ועוד.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אמר עם פרסום הדו"ח: "עבודת הביקורת נעשית בצורה מקצועית, מכבדת ומכובדת, בהלימה ליעדים לאומיים וללא משוא פנים, תוך הקפדה על מנהל תקין וטוהר המידות. הדוחות מקדמים את תפיסת הביקורת "בעיני הציבור", לפיה תפקידה של הביקורת, בין היתר, הוא להציב את האזרח במרכז ולשמש פה לכלל אזרחי ישראל ובפרט עבור אותן אוכלוסיות ראויות לקידום שקולן לא תמיד נשמע".

אנגלמן התייחס לפרק בדו"ח המתייחס להיערכות משרד הבריאות למגיפה עולמית, "בביקורת נמצאו ליקויים באופן ההיערכות של משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות".

עוד הוסיף, "נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה".

לדבריו, "בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ".

עיקרי הדו"ח:

1. התוכנית הממשלתית לדיור "המחיר למשתכן"הליקויים העיקריים: אף שמרבית הזכאים בפרויקט הם זוגות צעירים, כמעט 50% מהדירות הן דירות של חמישה חדרים ויותר, ולחלקן הוצמדו גינות או מרפסות גדולות שהעלו את מחירן.נוסף על כך, בחלק מהמחוזות שיווק הקרקעות במסגרת התוכנית לא תאם את אזורי מגוריהם של הזכאים, והדבר עלול להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם. כמו כן, מבדיקה של כ-20,000 יחידות דיור שנעשתה בספטמבר 2018 עלה כי עבור כ- 6,000 יחידות טרם התקבלו היתרי בנייה במועד שבו הקרקע הייתה אמורה להימסר ליזמים הזוכים לצורך התחלת בנייה.
2. היערכות לתחרות בנמלי היםהליקויים העיקריים: המדינה באמצעות חברת נמלי ישראל, צמצמה את ההשקעות השנתיות בפיתוח הנמלים הקיימים חיפה ואשדוד מכ- 247 מיליון ש"ח בממוצע לשנה בשנים 2010-2005, לכ- 32 מיליון ש"ח, בשנים 2018-2011. הדבר פגע ביכולתם של הנמלים הקיימים לפתח את התשתיות ולהתחרות בנמלים החדשים בכל הנוגע לפקידת אניות גדולות.כמו כן, עיכובים בהשלמת התוכניות האסטרטגיות והעסקיות של חברות הנמל הממשלתיות הקיימות – חיפה ואשדוד עלולים להביא לכך שבמועד תחילת פעולת הנמלים החדשים, הנמלים הקיימים לא יהיו ערוכים לתחרות.
3. מערך הקבורה בישראל

   נושא מערך הקבורה הוא נושא מערכתי הכולל תשעה תתי-פרקים שעוסקים בהיבטים שונים של מערך הקבורה בישראל.

   ליקוים עיקריים: החלטת הממשלה לקדם קבורה רוויה אינה מיושמת במלואה, ובראייה של עשרות שנים קדימה צפוי למחסור של כ- 1.5 מיליון חלקות קבורה במחוזות תל אביב והמרכז.

   במספר בתי עלמין נגבו סכומים גבוהים ביותר:  עד 50,000 ש"ח לחלקות קבר "סגורות" ועד 80,000 ש"ח לחלקות קבר חריגות. בנוסף, בבדיקה התגלה שבשלושה בתי עלמין "סגורים" שנבחרו אקראית נמכרו כ-4,500 חלקות קבר בשווי של כ-141 מיליון ש"ח. בכך נמנעה מהציבור הרחב קבורה בחלקות פטורות מתשלום. כמו כן, במרבית בתי הקברות של העדות הלא-יהודיות חסרים מתקנים בסיסיים עבור המבקרים הפוקדים את המקום. התחזוקה לקויה ומיקום הקברים אינו מוסדר.

   101-1 – מערך הקבורה בישראל – לאתר

4. הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל והשפעותיו על עלויות הרפורמה הליקויים העיקריים: בעת חתימת הסדר הנכסים היה בידי משרד האוצר אומדן שווי רשמי של 27 נכסים בלבד מתוך 220 הנכסים שהוחזקו על ידי חברת חשמל. נוסף על כך, עלויות הסדר הנכסים נאמדות בכ-2.5 מיליארד ₪ ללא הנכסים שנותרו בידי החברה ששוויים אינו ידוע. אף שהסדר הנכסים הוא תנאי הכרחי ליישום הרפורמה במשק החשמל, עלויותיו לא נכללו בתחשיבי עלויות הרפורמה

302-12 – הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל – לאתר

5. פעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על עסקים

הליקויים העיקריים: משרדי הממשלה גיבשו רק כ- 160 מתוך כ-370 התכניות להפחתת הרגולציה שנכללו במסגרת תכנית החומש שעסקה בנושא. בנוסף, לא ניתן לרשום תאגיד אצל רשם התאגידים, רשות המיסים בישראל והמוסד לביטוח לאומי בעת ובעונה אחת באמצעות טופס מקוון משותף.

103-3 – פעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על העסקים – לאתר

6. תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר

הליקויים העיקריים: הפעולות שנעשו במשרד האוצר כדי לעמוד בתקרת הגירעון בשיעור של 2.9% מהתמ"ג נעשו מבלי שנערך דיון מתכלל בדבר ההשפעה של העדפת שנת תקציב אחת על פני השנה שאחריה.

בנוסף, עלותו הניכרת של המתווה להיעדר ביטחון תעסוקתי – פנסיית השוטרים – הסתכמה  בכ- 22 מיליארד שקלים. אישור המתווה נעשה בסד זמנים דחוק ולווה בקיצוץ תקציבים משמעותי למימונו.

7. טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות

הליקויים העיקריים: נמצא כי על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה, בעת התפרצות מגפה של שפעת צפויים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה) וכי הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150,000 מאושפזים, עוד כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתכנית ההיערכות הלאומית אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו. יש לציין כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים מחסור במיטות טיפול נמרץ.

בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות שפעת פנדמית, שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.

תכנית ההיערכות קובעת כי יש להצטייד בכמות של תרופות לטיפול בזיהום נגיפי (תרופות אנטי ויראליות) שתספיק ל-25% מהאוכלוסייה ובבדיקה נמצא כי מלאי התרופות מספיק רק ל-16% מהאוכלוסייה במקום 25% כנדרש.

טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות

8. קידום תחום הכרייה והחציבה בישראל

הליקוי העיקרי: רשות מקרקעי ישראל שיווקה רק 7 מתוך 18 המחצבות שהיו אמורות לפעול ועקב כך עלול להיווצר מחסור בחומרי בנייה לענף הבנייה והסלילה. נוסף על כך, עיכובים ביישום פרויקט השינוע המסילתי עלולים להביא למחסור בחומרי חציבה במרכז הארץ לקראת שנת 2025.

9. השירות המטאורולוגי הישראלי

הליקוי העיקרי: פריסת 82 תחנות המדידה המטאורולוגית אינה אופטימלית ומכ"ם העננים המספק מידע על כמות הגשמים הצפויה לרדת התקלקל והושבת.

10. הובלת מטענים ברכבת

הליקוי העיקרי: רק כ-5.5% מכלל המטענים העוברים בישראל משונעים ברכבת וב-20 השנים האחרונות תנועת המטענים צמחה בשיעור נמוך של כ-11% בלבד בזמן שהתוצר הוכפל.

11. הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי

הליקויהעיקרי: תכניות הממשלה לאיוש משרות פתוחות במקצועות ההיי–טק אינן נותנות מענה מספק לבעיה של מחסור של עובדים מקצועיים בתחום זה.

12. כהונת חברי ועדי עובדים בתפקידי ניהול ואיוש תפקידים בכירים בגופים ממשלתיים

הליקוי העיקרי: חשש לניגוד עניינים – עשרות חברי ועדים ברשות המיסים, בחברת דואר ישראל וברשות שדות התעופה מכהנים בתפקידים בכירים או בתפקידים אחרים שיש בהם חשש לניגוד עניינים שלא על פי הוראות התקשי"ר.

105-5 – כהונת חברי ועדי עובדים – לאתר