אור החיים: מדוע קרבן פסח נאכל צלי?

מאמר א

'בשר עם דבר חד טעים מאוד, ולכן נצטוו לאכלם יחד בקרבן פסח'

'וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ'

קרבן פסח צריך לאכול אותו כשהוא 'שלם' וכשהוא 'צלי' להראות דרך חירות ומלוכה, כי בשר צלוי ערב וטעים יותר מבשר מבושל.

לכן ציוה הקדוש ברוך הוא לאוכלו יחד עם 'מרור' כי זה מוסיף עריבות לאכול צלי עם דבר חד.

ועוד מוסיף רבינו האור החיים הקדוש, שאם אוכלים דבר חד לפני הבשר, אז אכילת הבשר טעימה מאוד אחר כך, כי מתיקות שבאה אחרי מרירות מורגשת ביותר, ולכן גם ציוה ה' לאכול גם 'מצות' שזה מחזק ומוסיף עריבות לבשר הצלי, וכל זאת כדי להראות שעם ישראל בני מלכים, ואין רשות אחרים עליהם.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: ה'מרורים' שיצו ה', הוא לצד כי כן דרך אוכלי צלי לאכול עמו דבר חד, כי בזה יערב לחיך האוכל, ויאכל בכל אוות נפשו. גם בזה יוכר גודל העריבות כשיקדים לפיו מרורים, גם מה שהזכיר ה'מצות' הוא פרט אשר יכונן חיך אוכל יטעם לו הצלי.

[אור החיים בא פרק יב פסוק ח]

מאמר ב

'בקרבן פסח היה ברכה, שמועט החזיק את המרובה'

במצוות קרבן פסח נאמר 'וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת' ומפרש רבינו האור החיים הקדוש, שעל ידי עשיית מצוה, שורה השכינה על האדם, והוא נעשה מרכבה לשכינה.

וגם במילה מצוה מרומז שם הויה, שהרי יש בה את האותיות ו"ה, וגם האותיות, מ"צ, בחילופי אותיות של א"ת ב"ש הם י'"ה.

וכפי שמובא גם במדרש שלאחר מתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל 'קחו אותי עמכם', כלומר כאשר תקיימו את התורה ומצוותיה, אני יבוא אתכם וישרה שכינתי עליכם.

ולכן רימזה התורה כאן, במצווה הראשונה שנצטוו ישראל, 'ויקחו איש' שעל ידי המצוה הם לוקחים את הקדוש ברוך הוא הנקרא 'איש' שיהיה להם עטרה לראשם.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש 'כי במצוה זו, יקחו להם לקיחה גדולה ועצומה, והוא איש שהוא אלקינו מלכנו'.

ובהמשך נאמר 'שה לבית', שלכל בית לא היו צריכים יותר משה כבשים אחד, וגם אם היו הרבה מנויים על קרבן אחד, היה נס וברכה בקרבן פסח, שהוא הספיק לכל כמות המנויים שנמנו עליו, ולא היה בית אחד שהיה צריך לקחת שתי כבשים, והכל כמובן באמצעות הברכה מהשראת השכינה.

[אור החיים פרשת בא, פרק יב פסוק ג]

מועדים לשמחה, פסח כשר ושמח, ובשורות טובות לכל בית ישראל