עו"ד ויסולי: "ריבלין מתייחס אל עצמו כקיסר שאינו כפוף לכל הוראת חוק"

הנשיא ריבלין מסרב לקיים את הוראות חוק יסוד הממשלה? ריבלין, הודיע באמצעות היועצת המשפטית שלו לעו"ד אביעד ויסולי כי הוא מסרב להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, לאחר כשלון בני גנץ בהקמת הממשלה, כפי שהוא נדרש בחוק יסוד הממשלה, וכן הוא מסרב להטיל את התפקיד על ראש הממשלה נתניהו, כי הוא לא הציג תמיכה מ"רוב חברי הכנסת".

הנשיא כתב כי הוא רואה את עצמו מחויב לפעול להרכבת הממשלה "מהר ככל הניתן", על סמך עתירות וכתבים של פעילי שמאל. ריבלין דוחה "בשאט נפש" את המסקנה כי הוא פועל מטינה אישית ושיקולים זרים בעניין זה.

יו"ר קבוצת נאמני ארץ ישראל בליכוד פנה לנשיא המדינה במכתב דרישה כי נשיא המדינה יקיים את הוראות סעיף 9 לחוק יסוד הממשלה הקובעות כי כאשר חבר הכנסת, שעליו הטיל הנשיא את התפקיד להרכיב ממשלה אינו מצליח בכך, על הנשיא להתייעץ עם סיעות הכנסת ולהטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שהודיע לנשיא כי הוא מוכן לקבל על עצמו את התפקיד – ראש הממשלה נתניהו.

עו"ד ויסולי כתב בפנייתו כי: "ביום 13.4.20 הופיעו ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ויו"ר הנכנסת מר בנימין גנץ בפני כל ערוצי התקשורת בנאום לאזרחי ישראל, והצהירו על כוונתם לכונן ממשלת אחדות. מאז הם עסוקים במו"מ לקראת כינון ממשלת אחדות שבה צפויי לתמוך יתמכו למעלה מ – 70 חברי כנסת.

לפיכך, הודעת כב' הנשיא במכתב כי לא ניתן להקים ממשלה בעת הזו ואפילו לא ממשלת אחדות, בעת שמתנהל מו"מ אינטנסיבי על הקמתה, היא רחוקה מן האמת, בלשון המעטה.

העובדה שנשיא המדינה, הנחשב אזרח מס' 1, מתעלם מהוראות חוק יסוד: הממשלה ולמעשה מפר אותם ברגל גסה, היא עגומה במיוחד. האם זו הדוגמא שהוא נותן לאזרחי ישראל בכל הנוגע לשמירה על החוק?

גרוע מכך: יש להצטער צער רב כי כב' הנשיא מודרך על ידי טינה אישית ושיקולים זרים בעת שהוא ממלא את התפקיד היחידי המוקנה לנשיא המדינה שיקול דעת. יש בכך כדי לתת דוגמא פסולה ביותר למשרתי ונבחרי הציבור."

ריבלין, בתשובתו אשר נשלחה על ידי היועצת המשפטית שלו, עו"ד אודית קורינלדי – סירקיס, כותב כי המחוקק מותיר בידי הנשיא שיקול דעת, האם להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר או להודיע ליו"ר הכנסת כי אינו רואה אפשרות להרכיב ממשלה, וכן מותיר בידי הנשיא שיקול דעת האם לחזור ולהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, טרם קבלת החלטתו.

לדעתו מוטלת עליו החובה, לפעול להרכבת ממשלה בישראל מהר ככל הניתן, ועליו להפעיל את שיקול הדעת הנתון לו בהתאם לתכלית זו.

הנשיא ריבלין מבסס את ה"חובה" הזו על עתירה לבג"ץ של עו"ד שחר בן מאיר נ' הליכוד (2848/19) וכן על ספר של אמנון רובינשטיין וברק מדינה.

עוד מוסיף ריבלין בתגובתו: "אנו דוחים בשאט נפש את טענותיך המייחסות לנשיא שיקולים זרים וטוב היה, לו לא היו מועלות על ידך כלל. מכל מקום, האמור לעיל מדבר בעד עצמו, והן אינן ראויות להתייחסות מעבר לכך."

התייחסות עו"ד ויסולי: תגובת הנשיא ריבלין לדרישה ממנו לפעול על פי חוק יסוד הממשלה מבישה. הנשיא ריבלין אינו מציג כל נימוק ענייני לסירובו להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק היסוד מחד, או לאי הטלת התפקיד להרכבת הממשלה על ראש הממשלה נתניהו, אשר זוכה לתמיכת 59 ח"כים (הרבה יותר ממניין הח"כים שתמכו בגנץ בבחירות הקודמות), מאידך.

הנשיא ריבלין מתכחש לחובותיו לפי החוק, ותולה את הפרות החוק שלו ב"חובה לפעול להרכבת ממשלה בישראל מהר ככל הניתן" – חובה שאין לה זכר בחוק, ומבוססת על ציטוטים מעתירות וכתבים של פעילי שמאל מובהקים.

הנשיא ריבלין מתייחס אל עצמו כקיסר שאינו כפוף לכל הוראת חוק. לפי השקפתו, זכותו להשתמש ב"שיקול דעתו" היא בלתי מוגבלת, והוא אפילו הוא אינו מוצא לנכון לנמק אותה, גם כשהוא מפר את הוראות חוק יסוד הממשלה.

הנשיא ריבלין מכחיש "בשאט נפש" את הטעות בדבר טינה אישית ושיקולים זרים, אך אינו מביא ולו בדל ראיה להפריך אותן. יש בתגובתו זו רק חיזוק והוכחה להתנהלותו הפוליטית הפסולה והמגמתית בעניין זה.