מליאת הכנסת מקיימת בשעה זו דיון ממושך בהסתייגויות שהוגשו להצעת חוק-יסוד: הממשלה (ממשלת חילופים), לקראת ההצבעות על החוק בקריאה שנייה ושלישית הצפויות להתקיים מחר בשעה 16:00.
ההצעה לתיקון חוק היסוד עוסקת במבנה ממשלת הרוטציה, הגדרתה כממשלה פריטטית, שבה מספר שרים וסגני שרים שווה לשני הגושים שירכיבו את הקואליציה, השבעת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מיד עם הקמת הממשלה, מועדי החילופין ואופני ההתנהלות השוטפת של ממשלה זו. לצידה, הצעת חוק משלימה שנועדה לאפשר תיקון במימון מפלגות, כך שסיעת 'דרך ארץ' שמצטרפת לקואליציה, תוכל לקבל מימון שוטף לפעילותה. הדיון בשתי ההצעות מתקיים במשולב.
יוזם ההצעה ויו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את החוק, ח"כ איתן גינזבורג אמר בפתח הדיון: "הצעות החוק שמונחות בפניכם הוגשו על ידי חברי כנסת שמייצגים את רוב סיעות הבית ורוב גדול מאוד של חברי כנסת, שמבקשים לעגן בחקיקה את האפשרות להקים ממשלת אחדות שמבוססת על עיקרון הרוטציה. ממשלה פריטטית כזו שמבוססת על השותפות בין שני גושים, גוש הליכוד וגוש כחול לבן, שיהיו חייבים לפעול עכשיו בצוותא ולהגיע להסכמות רחבות בתוך הממשלה, כדי לפעול ולתפקד כממשלה יעילה ויציבה למען מדינת ישראל".
עוד באתר:
גינזבורג הבהיר: "לא הולכים לשנות את שיטת המשטר בישראל. שיטת המשטר של מדינת ישראל הייתה ועודנה השיטה הדמוקרטית, על-כך אין עוררין. היא יציבה, היא איתנה. גם אם הממשל בשיטה לא תמיד יציב, גם אם אנחנו מצויים לא אחת בסערות פוליטיות ובחוסר ודאות פוליטית, השיטה הבסיסית מוצקה. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ולמרות טענות של חברי כנסת כאלה ואחרים, זה לא עומד להשתנות, אלא להפך, הולכים לחזק את זה ולעגן את זה".
"שתי הצעות החוק מבקשות לייצב את שיטת המשטר של ישראל, באופן כזה שייתן מענה לחוויה הקשה שחווינו בשנה האחרונה, של משבר שלטוני החמור ביותר שידענו מאז היווסדה של המדינה", הוסיף גינזבורג. "הן מבקשות לשים סוף לסיטואציה קשה ולאפשר את הקמתה של ממשלה חדשה בישראל, להוציא את המדינה מתוך הקיפאון השלטוני שאנחנו מצויים".
ח"כ יאיר לפיד תקף את הצעת החוק ואמר: "כשאתה הולך לבחירות בשמם של עקרונות, או שאתה מפסיד או שאתה מנצח. אתה לא מחליף את העקרונות אם אתה מפסיד. אתה בטח לא מחליף אותם אם ניצחת. זו לא ממשלת חירום. אתמול בערב ראש הממשלה בקולו, במסיבת עיתונאים, הודיע שאנחנו כבר בדרך החוצה ממצב החירום. הרג את התירוץ להקמת הממשלה הזו. זו לא ממשלה, זו לשכת תעסוקה. חגיגה מושחתת של ג'ובים בחסות הקורונה. בגרמניה יש 16 שרים, ביפן 11, בהולנד 16, בסינגפור 15, באוסטריה 15. פה יבנו את השולחן הגדול בתולדות ממשלות ישראל. זו מהות החוק שמונח פה היום לפניכם".
במסגרת הצעת החוק לתיקון חוק יסוד הממשלה, קבועים ההסדרים המלאים להתנהלות קואליציית שני הגושים, מועד החילופים, קרי תאריך נקוב שבו יתבצעו החילופים בין ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החילופי, הגדרת ההשתייכות של השרים וסגני השרים לגוש מסוים, מה שמוגדר בהצעת החוק, שרים 'בעלי זיקה' או לראש הממשלה, או לראש הממשלה החלופי. כמו-כן לאורך כל סעיפי הצעת החוק, מופיע עיקרון הפריטטיות, השוויוניות, הקובע כי הרכב מליאת הממשלה, ועדות השרים ואיוש התפקידים בקבינט, יהיה שוויוני בין השרים משני הגושים.
מעבר למחויבות של השרים וסגני השרים לראש הגוש שלהם, קרי שהם בעלי זיקה אליו, החוק מגדיר גם את האפשרות למנות או לפטר שרים וסגני שרים, דבר הנתון לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי בהתאם לזיקות שלהם אליו. קרי, ראש הממשלה יכול למנות או לפטר רק שרים או סגני שרים שהם בעלי זיקה אליו. כן הדבר לגבי ראש הממשלה החלופי. כמו-כן, נקבע המנגנון שיאפשר מקרים בהם יכהנו שני שרים במשרד אחד.
עוד קובעת הצעת החוק הסדרים למקרים בהם ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי מפסיקים לכהן עקב נבצרות כלשהי, בריאותית, משפטית וכד' והאופן שבו הם יוחלפו ע"י המחנה שלהם באמצעות הבעת אמון של 10 חברי כנסת, כל אחד מסיעתו. כמו-כן, ההסדרים קובעים גם מנגנונים למינויים מועמד חלופי (חבר כנסת) לכל אחד מהם במקרה שהוא הופך נבצר, טרם נכנס לתפקיד ראש הממשלה בפועל.
עפ"י הצעת החוק הסמכות של ראש הממשלה בפועל לפזר את הכנסת טעונה הסכמה מראש של ראש הממשלה החלופי. נוסף על מנגנוני החילופין, מועדיהם והאופן של הבעת אמון במקרי חילופין של אחד מהם, קובעת הצעת החוק מקרים בהם אם ראש הממשלה המכהן בפועל מוביל להקדמת הבחירות לכנסת, הדבר ייראה הדבר כאילו התפטרה הממשלה כולה והולכים לבחירות. בתקופת המעבר, ראש הממשלה החלופי ישמש ראש ממשלת המעבר.
במקרה של הבעת אי אמון מצד הכנסת בממשלת החילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, אף אחד מבין השניים, ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים לא יוכלו לעמוד בראש הממשלה האחרת.
מבחינת אורך הקדנציה, הצעת החוק, הצעת החוק קוצבת זאת לשלוש שנים, קרי שנה וחצי בראשות הממשלה לכל אחד משני הצדדים. לבסוף קובעת הצעת חוק זו, כי תחול 'נוקשות' לגבי סעיפי החוק כולו לכל אורך ממשלת הרוטציה, באופן כזה שכל שינוי באחד מהם, יחייב רוב של 70 חברי כנסת. זאת לאחר שבמהלך הדיונים בוועדה על ההסתייגויות לחוק, התקבלה ההסתייגות של ח"כ אבי ניסנקורן, לפיה הרוב הדרוש הופחת מ- 75 חברי כנסת, כפי שנקבע הצעת החוק המקורית ל- 70 .
הצעת החוק הנוספת, זו הנוגעת למימון מפלגות, קובעת כי סיעת 'דרך ארץ' של חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר, יוכלו לקבל מימון שוטף עבור פעילותם המפלגתית עוד בטרם הקמת הממשלה.
