רב הכותל בפסק הלכה: "יש לעשות קריעה כשמגיעים לכותל"

לאחר שורת ההקלות לכלל הציבור, נתפח הכותל המערבי לתפילות לכלל ישראל. אחת הסוגיות ההלכתיות שעלתה היא – קריעת החולצה למי שלא ראה את הכותל במשך 30 יום. היום (רביעי) מפרסם רב הכותל והמקומות הקדושים פסק הלכה כי יש לערוך קריעה בבגד לאדם שלא ראה את הכותל המערבי -שריד בית מקדשינו במשך 30 יום.

פסק ההלכה:
בדיני הקריעה עם פתיחת הכותל המערבי למתפללים
מאת רב הכותל המערבי הרה"ג שמואל רבינוביץ שליט"א

כחודשיים ימים היה הכותל המערבי סגור לרבבות פוקדיו. במשך זמן ארוך זה, רבה היתה הכמיהה לשוב ולפקוד את אבניו בתפילה ובתחנונים, ובפרט בעת קשה זו, "עת צרה ליעקב". מתפללים הפוקדים בכל ימות השנה את המקום בקביעות, ניסו להגיע אל הכותל, אך נאלצו בצער לשוב ריקם.

המקום השוקק חיים במשך כל שעות היממה, הלב הפועם של העם היהודי, נותר סגור בפני המתפללים – על מנעול ובריח. "איכה ישבה בדד".

עתה, בחמלת ה' עלינו, בהטבה הגדולה במצב, לפי הנחיות משרד הבריאות, תותר שוב הגעת מתפללים אל הכותל המערבי, בתקוה כי כך יישאר עד כי יבוא שילה, תוך ביטול המגבלות עם הסרת המגיפה.

ההלכה:
א. על פי הנפסק בשלחן ערוך, כל אדם שלא ראה את הכותל המערבי במשך שלושים יום, כאשר הוא שב ורואה, עליו לקרוע את בגדו, בשיעור טפח, (8-10 ס"מ).

ב. חיוב זה הוא ללא יוצא מן הכלל, וכולל אף את בני ירושלים, [מלבד התושבים הגרים בסמיכות, שזכו לראות את הכותל המערבי גם בימי הסגר], וכפי שהורו כל פוסקי דורנו. ואף שהורה הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמי שאינו דר סמוך למקום המקדש ולא ראהו ל' יום, המנהג שאינו קורע ומטעם שכל שיכול לבוא ולא בא "אינו ראוי" לקרוע [שכיון שלא טרח לבוא במשך שלושים יום, מוכח שאינו מרגיש כראוי את צער החורבן]. אולם כעת, שלא ניתן היה לבוא אל הכותל מחמת הסגר, חובה על כולם לקרוע בבואם אל מקום המקדש.

ג. את הקריעה יש לעשות בעמידה. ולחולה יש להקל שיקרע בישיבה או בשכיבה.

ד. יש לקרוע את בגדו מלפניו מצד שמאל כנגד הלב, אך אין צריך לקרוע עד שיגלה את לבו.

ה. יש לקרוע את הבגד העליון שעליו. ואם חס על החליפה יכול לפושטה ולקרוע בחולצה. כמו כן יכול להחליף מבגד טוב לבגד גרוע, ישן וכדו'.

ו. אין כל מקום להקנאת הבגדים לאדם אחר, במחשבה להיפטר ולהפקיע את חיוב הקריעה, שאין זו אלא הערמה ויש בכך משום זלזול בשריד בית קדשנו ותפארת צער השכינה, אלא על כל אחד החובה לשתף עצמו בכלל המתאבלים על ירושלים.

כשרואה את מקום המקדש או הכותל המערבי אומר: "בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה". ויאמר ללא שם: "בָּרוּךְ אַתָּה מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת". וקורע את בגדו ומוסיף ואומר: "כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו צֶדֶק וֶאֱמֶת. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ".

לאחר מכן טוב לומר מזמור ע"ט בתהילים כדי לעורר את לבו להתאבל על חורבן המקדש ולהתפלל על בניינו בכוונה.