חוסר אשמה או חוסר ראיות? חלקים נוספים בפרשת הרפז נחשפים

במאי 2015, הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין, על סגירת תיק החקירה נגד אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז "בעילה שפורטה בחוות הדעת של פרקליט המדינה שי ניצן". בחוות הדעת המדוברת של ניצן, שנשלחה לוינשטיין ב-20 בינואר 2015, נכתב: "לאחר שקראתי היטב את כל החומר עמדתי שאין מקום לסגור את התיק מחוסר אשמה".

על פי חשיפתה של העיתונאית איילה חסון בחדשות 13, שופטי בית המשפט העליון שדנו בעתירה נגד מינויו של אביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה – טעו לחשוב כי התיק נסגר על ידי היועמ"ש בעילה של חוסר אשמה ולא נחשפו לחוות הדעת של ניצן שקבעה מפורשות כי התיק לא נסגר בחוסר אשמה כאמור. כמו כן, למעשה בית המשפט העליון, בשום שלב, לא דן בשאלת עילת סגירת התיק ולא הונחו בפניו הקלטות הגנוזות של מנדלבליט-אשכנזי כפי שנטען.

בנוסף, על פי הפרסום של חסון, שלושה חודשים לאחר מכן, באוגוסט 2015, לקראת מינוי לתפקיד היועץ, פנה מנדלבליט אל היועמ"ש וינשטיין וביקש ממנו לשנות את עילת סגירת התיק כנגדו בפרשה – לעילה של חוסר אשמה. היועמ"ש וינשטיין הציע למנדלבליט להגיש ערר על פי חוק. אולם מנדלבליט בחר שלא להגיש ערר – ובכך הפך את קביעת וינשטיין לסופית. לאחר מכן בית המשפט העליון מכשיר את מנדלבליט והוא ממלא את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

עוד באתר:

פעולה מהירה

תוך זמן קצר: 'שודד הקיוסקים' אותר ונעצר

אבי יעקב

הקטע המלא

מפתיע: בצלאל קאהן מתנצל בפני יאיר לפיד

פנחס בן זיו

אחרי המתיחות

אסד יוסגר? פגישה חריגה בין אל-ג'ולאני לפוטין

שמעון כץ

חודש וחצי אחרי

הוגש כתב אישום נגד ארבעה שסייעו לרוצחים בצומת רמות

אלי יעקובוביץ

כעבור כמה חודשים, ביולי 2016, בא כוחו של מנדלבליט שלח מכתב מפורט לפרקליט המדינה שי ניצן, שכפוף למנדלבליט, ומבקש לגנוז את התיק נגד הבוס בחוסר אשמה.

פרקליט המדינה שי ניצן כינס את הפרקליטים שעסקו בחקירת מנדלבליט: טוני גולדנברג, מומי למברגר, דן אלדד ושלומי אברמזון, לדיון בבקשתו של מנדלבליט, המכהן כיועמ"ש. הבקשה העמידה את הפרקליטים בדילמה קשה, זאת משום שהיועמ"ש בתפקידו כראש התביעה הכללית – הוא ה'בוס' הישיר שלהם. בתום הדיון לא יצאה החלטה פורמלית.

ניצן התייעץ בנוסף עם הפרקליטים דינה זילבר, רז נזרי, ועמית אייסמן וכולם מגיעים למסקנה כי בהיותם כפופים ליועמ"ש ובשל החשש מניגוד עניינים, לא ניצן ולא הפרקליטים האחרים יכולים להיעתר לבקשתו של הבוס מנדלבליט. במארס 2017 מצלצל שי ניצן אל ז'ק חן, עורך הדין של מנדלבליט, ומודיע לו בעל פה שהחליט להימנע מקבלת החלטה.

מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט הגיבו לפרסומים ומסרו: "אין שחר לטענה כי נעשתה הטעיה בהצגת עמדת המדינה במסגרת העתירות לבג"ץ נגד מינויו של ד"ר אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כידוע, היועץ המשפטי לממשלה הקודם, יהודה וינשטיין, גנז את התיק בהחלטה שכללה נימוקים מפורטים עד מאוד, אך לא קבעה את עילת הסגירה הפורמלית".

"היועמ"ש דאז, שהיה הגורם המוסמך להחליט בפרשה, פירט בהחלטתו את כל מה שמצא לנכון, לאחר ששקל את כל חוות הדעת הפנימיות שהונחו בפניו. החלטת היועמ"ש דאז וינשטיין פורסמה ברבים, ואף הוצגה בפני שופטי בג"ץ, כמו גם בפני ועדת האיתור והממשלה ככתבה וכלשונה, מבלי להסתיר דבר".

"השופטים שדנו בעתירה נגד מינויו של מנדלבליט בחנו את העובדות וכן את טענותיו של מנדלבליט, ובסופו של דבר מפסק דינם עלה בצורה מובהקת שהתיק היה צריך להיסגר מחוסר אשמה. בפסק הדין יש גם התייחסות לעובדה שעילת הגניזה לא נקבעה בידי וינשטיין".

"מכל מקום, נוכח העובדה שבינתיים התמנה מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, אשר ממונה על המערכת, הוחלט שלא תתקבל החלטה כאמור לגנוז את התיק מחוסר אשמה בידי שום גורם שכפוף למנדלבליט. הצגת הדברים כ'תיק פתוח' או כהטעייה של ביהמ"ש היא שקר גס".