וַיְדַבֵּ֥ר ה'אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר, אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה:
בפרשתינו אנו למדים על המגיפה שהיתה בישראל בעוון מחלוקת קרח ועדתו, ואהרן עצר את המגיפה באמצעות הקטורת, ולאחר מכן ציוה ה' למשה שיאמר לאלעזר בנו של אהרן שיאסוף את המחתות שהקריבו בהם קורח ועדתו את הקטורת שלהם.
ושואל רבינו האור החיים הקדוש מדוע ציוה ה' שיעשה זאת אלעזר ולא אהרן הכהן בעצמו???
עוד באתר:
ומתרץ רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'לצד שעל ידי אהרן נעשה המשפט ומתו מקריבי המחתות, לא רצה ה' שיעשה על ידו הרמת המחתות'. עד כאן לשון קודשו.
כלומר: מכיון שהם מתו על ידי זילזול באהרן הכהן, אם אהרן הכהן בעצמו יסתובב ביניהם לאסוף את המחתות, יהיה להם 'צער' ו'חלישות הדעת' שאהרן בא כביכול לראות בנקמתם, לכן לא רצה הקדוש ברוך הוא שאהרן ירים את המחתות, כדי שלא יגרם צער וחלישות הדעת לעדת קרח מקריבי המחתות.
ובמסכת ברכות מספרת הגמרא, שהעבירו את רבן גמליאל מנשיאותו לאחר שציער את רבי יהושע, וכאשר דנו את מי למנות במקומו, אמרו שאת רבי יהושע בעצמו אי אפשר למנות, כיון ש'בעל מעשה הוא', דהיינו שאם ימנוהו יהיה לרבן גמליאל צער גדול מדאי, שלא די בכך שהורד מהנשיאות, אלא שמינו את ר' יהושע שהוא הבעל מחלוקת שלו לנשיא במקומו.
וכותב על כך רבינו המאירי, וזה לשונו: 'כל שאפשר לאדם להרחיק מן המחלוקת, ראוי לו להרחיק. וכל שכן הגדולים ובני המעלה, וכל שכן הציבור, ואף כשהכרח מביאם לחלוק ולהעביר הנכבד משררתו, אין ראוי להם ליתנה לאותו שבשבילו אירע לו דבר זה, אף על פי שהוא ראוי לכך, מפני שבזו יש למועבר חלישות הדעת יתירה, וכן מצינו במחלוקת של קורח, אמור אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם המחתות, ולא רצה הקדוש ברוך הוא לומר כן לאהרן עצמו, כדי ללמד דרך ארץ בכך, אלא בוררים להם אחר גדול והגון בכל דבר וממנין אותו'.
[אור החיים קורח פרק יז פסוק ב]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
