'וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה' אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם'
בפרשתינו מסופר שמשה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא 'אל תפן אל מנחתם'. ומפרש רבינו האור החיים הקדוש, שמשה אמר לה' יתברך, שהגם שיש לרשעים האלו מצוות שהרי 'אין לך אדם שאין בידו מצוות ומעשים טובים', בכל זאת אני מבקש ממך, שלא תעמוד להם זכות המצוות שהם עשו, כלומר ו'אל תפן אל מנחתם' הכוונה למצוות שהם עשו.
ומקשה רבינו הקדוש על פירוש זה, שהאיך יכול משה רבנו לבקש מהשם דבר כזה, ליקח מבני אדם את הזכויות של המצוות ומעשים טובים שכבר עשו???
עוד באתר:
ורבינו הקדוש מתרץ שיש לצדיקים כוח לבקש זאת מהקדוש ברוך הוא. וכמו שיש הלכה 'הפקר בית דין הפקר'. כלומר, שיש לחכמים כוח להפקיע זכויות ממון של אחרים במקום קנס וכדומה, כמו כן יכולים חכמים גם להפקיע זכויות רוחניים של מצוות ומעשים טובים.
וזה לשון קודשו: 'דע כי הצדיקים יש בהם כח להפקיע זכות הנמצאת לרשעים כשיראו שהם מוחלטים ברע, ותמצא בדין שלמטה כיוצא בדבר, שיכולים בית דין להפקיר נכסי רשע, כאומרם הפקר בית דין הפקר'.
[אור החיים קרח פרק טז פסוק טו]
משה רבנו נפל על פניו להראות שהוא נכנע כעפר הארץ
בפרשתנו מסופר, שקרח ועדתו אמרו למשה רבנו 'כי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה". ומיד לאחר מכן נאמר 'וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו'.
שואל רבינו האור החיים הקדוש, מדוע משה נפל על פניו, ומה היתה בזה תגובה לדבריהם.
ומפרש רבינו הקדוש, שמכיון שהם טענו שמשה מתנשא על כולם, לכן נפל על פניו, להראות שהוא נכנע כעפר הארץ.
ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'נפל על פניו, להראות קצה האחרון ההכנעה, ושיוה נפשו [השוה והחזיק את עצמו] כעפר הארץ, כעבד המשתחוה לפני השררה'.
[אור החיים קרח פרק טז פסוק ג]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
