שר הביטחון בני גנץ התייחס היום (שלישי) בתידרוך לכתבים צבאיים למציאות הביטחונית בגזרות השונות, לתקציב מערכת הביטחון ולנושא הסיפוח.
בהתייחסו למציאות הביטחונית התייחס השר לאתגרים ביו"ש ואמר כי מכל הגזרות זהו כרגע האתגר הגדול ולמרות שההרתעה בכל הגזרות גבוהה גם עצימות האיום הינה גבוהה מאד.
באשר לאיראן אמר השר כי היא מהווה איום שיכול להגיע למדינת ישראל וכי האתגר הולך ומתרחב.
בהתיייסו לתקציב הצבא אמר השר, "אישרתי את התר"ש בתוך הצבא ונפעל במשרד הביטחון ובצה"ל להציג אותו לקבינט ולממשלה. ככלל, התר"ש הוא יותר קטלני, הוא משלב את כל הזרועות של צה"ל לכדי פעולה אחת, והוא נוטה יותר להתקפה".
עוד באתר:
לצד זאת, הבהיר גנץ, "אנחנו במציאות כלכלית קשה. לפני משבר הקורונה היינו בפער גרעוני גבוה ביחס לשוטף ע"פ חוק, וקיבלנו מציאות עוד יותר קשה לתוך המשבר. בהקשר הרחב – חשוב להבין לגבי שאלת התקציב החד שנתי או הדו שנתי – זה לא באמת שנתיים אלא מדובר על חמישה רבעונים בלבד – המדיניות תצטרך להיות מדיניות מרחיבה שמצליחה להניע את גלגלי המשק מחדש".
גנץ התייחס לתוכניות הרב שנתיות והכנסות המדינה מהמפעלים הביטחוניים, "יש לנו במערכת הביטחון יכולת להוות חלק מגלגלי הצמיחה ולא רק הוצאה, להניע את גלגלי התעשייה הישראלית, זה יהפוך להשקעות ולעזרה למשק כולו. אנחנו ניכנס בקרוב לדיאלוג התקציבי עם האוצר מתוך כוונה לאשר את התר"ש במדרגות מאוזנות".
באשר לסוגיית שירות החובה הסביר שר הביטחון בני גנץ, "ישנם שלושה מרכיבים מרכזיים, שניים קונקרטיים ואחד רוחבי. בנושא קיצור השירות וההשפעה שלו על צה"ל – כתוצאה מגידול הצרכים וממבנה הילודה, נוצר בור שצריך להתמודד איתו ואני עוסק בזה בימים אלו".
גנץ התייחס לראשונה לנושא הנפיץ לחוק גיוס חרדים ואמר, "חייבים לחוקק במהירות את החוק שהביאה מערכת הביטחון עם התאמות נדרשות בתשובה לבג"צ "אני הולך לטפל בזה, אפילו כמענה זמני" הבהיר גנץ.
על המעבר צה"ל לנגב שמתעכב אומר שר הביטחון, "יש אחדות דעים מוחלטת על מעבר צה"ל לנגב וזה יקרה. ישראל חייבת לפתח מרחבים אסטרטגיים אחרים מחוץ לגוש דן. מנכ"ל המשרד פועל למציאת פתרונות תחבורתיים, ואני פועל בכדי שיהיו פתרונות גם להיבט של אנשי הקבע שיעברו לשם".
שר הביטחון שביקר היום בפיקוד העורף סיפר על התרשמותו, "התרשמתי בצורה בלתי רגילה ממה שפיקוד העורף עושה, לא הופתעתי אבל שמחתי לראות את ההתקדמות. מערכת הביטחון וצה"ל עושים עבודה נהדרת, המדינה יכולה וצריכה להשתמש במערכת הזו שמתורגלת ויודעת לעמוד באתגרים כאלו כמו הקורונה בצורה מוגברת יותר".
גנץ העריך, "אנחנו עתידים להתמודד עם הקורונה גם בשנה וחצי הקרובות, זה לא יעזוב אותנו בקרוב".
ובאשר להחלת הריבונות המתקרבת בצעדי ענק אמר שר הביטחון, התבצעה עבודת מטה מסודרת תוך הצגת המשמעויות. "אנחנו חייבים שמדינת ישראל תהיה בטוחה, יהודית ודמוקרטית, ופורחת כלכלית, ואת הנוסחה הזו צריך לתרגם למושגים מעשיים של מה עושים ומה לא עושים. הנוסחה המורכבת אבל האחראית ביותר היא ברוח התוכנית של טראמפ, שמה שטוב בעיני זה שהיא פעם ראשונה מסתכלת באופן ריאלי על המציאות בשטח".
גנץ הבהיר יחד עם זאת, "אנחנו צריכים לא רק לנהל את הסכסוך אלא גם לעצב אותו. נפעל להקטין ככל האפשר את הסכנה של הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו לאומית לצד שמירה על ביטחון המדינה, תוך דיון הדוק עם ארה"ב ומדינות העולם והפלסטינים ככל שירצו להיות גם חלק מהשיח. לא נמשיך לחכות לפלסטינים. אם הם לנצח יגידו "לא" על הכל אז נאלץ להתקדם בלעדיהם".
על המחלוקת עם ראש הממשלה אמר גנץ, ישנם מספר עקרונות שהצגתי ואני מוביל: "לא ניקח פלסטינים לתוך שטחנו, לא נפגע בזכויות אדם ובזכות התנועה, נפעל בתיאום עם כל מדינות האזור שאנחנו בקשר איתן, לא נסכן את הסכמי השלום ונקיים תהליך סדור- מול הצבא, גורמי ביטחון ומדיניות ובקבינט. אנחנו מעורבים ומשפיעים עמוק בעניין הזה" סיכם השר.
