בפרשתינו פרשת בלק, כותב רבינו האור החיים הקדוש, לפרש מה שאמר בלעם 'תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים' שבלעם רצה למות מתוך תשובה, ולא לחיות בתשובה.
ומוסיף רבינו האור החיים הקדוש, ומספר: 'ראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש, כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותיכף ימותו היו עושים תשובה, אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך כי דבר מלך זקן וכסיל עליהם רחמנא ליצלן' עד כאן לשונו.
כלומר, אחד מהדרכים של היצר הרע, שכשהאדם רוצה לחזור בתשובה, הוא אומר לו, אתה הרי כבר מכיר את עצמך שלא תחזיק מעמד, ועדיף שלא תתחיל כי ממילא מחר תיפול, ולכן העצה היא להחליט שלפחות היום אהיה טוב, ואין אני צריך כעת לחשוב על המחר.
עוד באתר:
דברים אלו מסבירים ומשלימים את דברי רבינו הקדוש בפרשת בא על הפסוק 'וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהֹוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'. שם מקשה רבינו האור החיים הקדוש, מדוע כתוב 'ביום ההוא' והרי סיפור יציאת מצרים הוא בלילה ולא ביום???
ומתרץ רבינו האור החיים הקדוש, שהפסוק מרמז שהיה נס באותו הלילה שיצאו ממצרים, שהאיר לישראל כיום, ולכן בצדק נקרא לילה זה 'יום' כי הוא היה באמת יום.
ומוסיף רבינו הקדוש, שהפסוק מרמז, שיש מצוה מיוחדת לספר בליל הסדר, גם את הנס שאותו הלילה שיצאו ממצרים היה 'לילה כיום יאיר'.
וזה הכוונה 'והגדת לבנך ביום ההוא' שיש מצווה לספר ולהגיד לבן שלך, שאותו לילה נעשה יום.
לכאורה מה נשתנה ונתעלה נס זה יותר משאר ניסים שהיו באותו הלילה, שיש ציווי מיוחד מן התורה לספרו, ומהו החשיבות המיוחדת שיש לו???
אלא התשובה לכך היא: לפעמים היצר הרע מכניס את האדם ליאוש שהוא שקוע כבר כל כך בעבירות שאין לו אפשרות לצאת משם, ובודאי שלא יוכל להשתנות ולהתעלות לקצה השני של הטוב.
אולם ליל יציאת מצרים מלמד אותנו שאין זה נכון, גם כשהאדם נמצא במצב של 'לילה' המסמל עוונות ורוע, יכול ברגע אחד אותו לילה להאיר כמו 'יום' המסמל קדושה וטוב.
וזה גם ההדגשה 'והגדת לבנך ביום ההוא' שאין לאדם לחשוב מה יהיה לעתיד ואם יוכל לעמוד בתשובה זמן ארוך, וגם אין לחשוב על העבר, והעיקר הוא 'ביום ההוא' מה מצבו עכשיו.
[אור החיים בלק פרק כג פסוק יבא פרק יג פסוק ח]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
