בפרשת פנחס מספרת התורה את שכרו של פנחס, על שקידש שם שמים, והרג את 'זמרי בן סלוא' למרות שהיה נשיא בישראל, היות שהוא חטא עם אשה מדיינית.
שואל רבינו האור החיים הקדוש, מדוע הזכירה התורה את שמו של הנשיא שחטא רק בפרשת פנחס, ואילו בפרשת בלק הקודמת כשהתורה מספרת את החטא עצמו לא הזכירה התורה את שמו של זמרי???
ומתרץ רבינו הקדוש, שאין הקדוש ברוך הוא רוצה לזלזל אפילו ברשעים הפחותים ביותר, ולכן לא רצה לכתוב את שמו ללא מטרה. לעומת זאת, בפרשת פנחס כשמספרת התורה את שכרו של פנחס, כן הזכירה את שמו, במטרה לשבח את פנחס ולגדל את כבודו, שעיקר השכר קיבל על הקידוש ה' שעשה, כשפגע בנשיא ישראל בכבודו ובעצמו, לשם שמים.
עוד באתר:
ובפרשת אמור מספרת התורה על אדם שרב עם חבירו, ועל ידי כך גרם שחבירו קילל את הקדוש ברוך הוא ונידון למיתה, ושמו לא מוזכר בתורה. ומבאר שם רבינו הקדוש, מדוע לא הזכיר הכתוב את שמו, כיון שהוא גרם שיקלל בן הישראלית את השם, ומגלגלין חובה על ידי חייב, ואין הקדוש ברוך הוא חפץ לגנות אדם, ובפרט בתורה שהרושם נשאר לעולם ועד.
ומוסיף רבינו הקדוש, שמאותה סיבה לא מפורש בתורה את שם האיש 'שקושש עצים במדבר' כי אין הקדוש ברוך הוא רוצה לזלזל אפילו ברשעים.
[אור החיים פנחס פרק כה פסוק יד; אמור פרק כד פסוק י]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל
