ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים הבוקר (ראשון) בפתח ישיבת הממשלה. נתניהו התייחס תחילה למינויה של השרה חוטובלי לתפקיד שגרירה באנגליה "ראשית, אני מבקש להיפרד מהשרה חוטובלי. ציפי, אני רוצה להודות לך על שנים של עבודה מסורה, גם בכנסת וגם בממשלה. היית סגנית שר החוץ, סגנית שלי, במשך שנים. אני התרשמתי מהעבודה המסורה שלך, מהנכונות שלך ללמוד את הדברים וגם לעמוד על הדברים – לעמוד על הזכויות שלנו פה בארצנו, לעמוד על הצדק במאבק הבין לאומי. אני בטוח שהתכונות הללו והניסיון הזה יבואו לידי ביטוי מרבי חשוב למדינת ישראל במקום החשוב שאת הולכת אליו, באנגליה. אנחנו יודעים שיש שם אתגרים לא פשוטים ויש לך עבודה גדולה לעשות. אני בטוח שתצליחי".
לאחר מכן עדכן ראש הממשלה בנושא הקורונה "פרויקטור הקורונה הלאומי פרופ' רוני גמזו יציג מחר בקבינט הקורונה את הצעדים הדרושים להורדת מקדם ההדבקה והיקף התחלואה במדינת ישראל. רק שיתוף פעולה של הממשלה ושל הציבור, קודם כל בהקפדה על הכללים של מסיכות, ריחוק, היגיינה וצמצום ההתקהלויות – רק אלה יעזרו לנו לשטח את העקומה, להשתלט על המגיפה ולארגן שגרה ארוכת טווח עד שימצא החיסון. אני מצפה מכל שרי הממשלה לסייע לפרופ׳ גמזו ולפעול להצלחת התוכנית כדי להגן על אזרחי ישראל".
"אני גם הנחיתי את השרים להגיש לי תוכניות עבודה מפורטות לניהול שגרת הקורונה בכל משרד ומשרד. התוכניות הללו כוללות צעדים שונים בהתאם לדפוסי התחלואה האפשריים, כדי לאפשר גם את פעילויות המשרד ופעילות המשק. אנחנו נתחיל לעסוק בתוכניות האלה בישיבה הקרובה של קבינט הקורונה".
עוד באתר:
"אזרחי ישראל, חלקכם תוכלו לראות עוד היום את המענק לכל אזרח בחשבונות הבנק שלכם. זהו עוד צעד חשוב שיקל על העומס הכלכלי של אלה שנפגעו מהקורונה ובקרוב אנחנו נציג לכם תוכניות כלכליות נוספות".
בהתייחסו לנושא ההפגנות אמר ראש הממשלה "אני מגנה אלימות כלשהיא. אין לה שום מקום, משום צד, ויש לנו אפס סובלנות כלפי כל גילוי של אלימות או כל איום באלימות. מצד כלשהוא, כלפי כל אדם".
"אבל כאן בשם הדמוקרטיה אני רואה ניסיון לרמוס את הדמוקרטיה. בהפגנות הללו יש עיוות של כל הכללים. קודם כל, אף אחד לא מגביל את ההפגנות. להיפך, הולכים לקראתם. זה מדגרות של קורונה, יש כללים שלא נאכפים, אף אחד לא מגביל את זה ואף אחד גם לא ניסה להגביל את זה".
"אני אומר, הפוך: מתדלקים את ההפגנות האלה, במיוחד בהתגייסות תקשורתית שאני לא זוכר כמוה. מעודדים אותן. מאפשרים לשתק שכונות, מאפשרים לחסום כבישים, בניגוד מוחלט לכל מה שהיה מקובל בעבר".
"אני מזכיר לכם את מה שאמר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ביחס למפגינים נגד תוכנית ההתנתקות כשהוא התבטא בחריפות נגד חסימת כבישים":
"חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות. חופש הביטוי אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם. חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה ולסכן את ביטחונם של הפרט והכלל״. זה היה כשהיה מדובר במפגינים שיצאו נגד התוכנית של ההתנתקות. מפגינים מהימין. אבל כאן כשמדובר במפגינים של השמאל – הכל נעלם. פשוט נעלם".
"אני מוקיע את החד צדדיות של רוב אמצעי התקשורת. הם לא מדווחים על ההפגנות, הם משתתפים בהן. הם מתדלקים. זה לא רק תקשורת מגוייסת, זה תקשורת מגייסת. הם מתדלקים הפגנות שהן הפגנות אלימות שאף אחד לא אומר עליהם כלום".
"לא שמעתי גינוי אחד בתקשורת לאלימות קשה שהופנתה כלפי שוטר בהפגנות השמאל בירושלים. הוא סיפר שהוא עבר לינץ' על ידי המפגינים. הוא נזקק לניתוח. לא רק שהתקשורת לא גינתה זאת, היא אומרת שהשוטר אשם! ואם לא השוטר אשם, אז אולי אני אשם – כי אני כביכול שולח את השוטרים – מה שלא היה ולא נברא".
"כשאוהדים משתי קבוצות כדורגל נכנסים לקטטה בתל אביב, התקשורת מעלילה עליהם שמדובר בפעילי ימין שהפעילו אלימות כלפי מפגיני השמאל. שוב, גם כאן, עבדכם אשם – כי אני כביכול שלחתי את האוהדים הללו".
"כשמפגינים מגיעים עם לפידים ומאיימים לזרוק בקבוקי תבערה על מעון ראש הממשלה – גם כאן עבדכם אשם. הם אומרים: 'אם הוא לא היה בבלפור לא היינו צריכים להפגין'. וכשיש הסתה פרועה, חסרת מעצורים, כולל קריאות יומיומיות לרצוח את ראש הממשלה ובני משפחתו – התקשורת מתעלמת, מטייחת, והפוליטיקאים שותקים".
"אני הערכתי את העובדה שנשיא המדינה התבטא בעניין הזה שלשום, ואני רוצה לדמיין מה היה קורה אם יום יום היו קוראים לרציחתו של נשיא המדינה ובני משפחתו. איזו זעקה הייתה קמה ואיזו התעוררות הייתה קמה. כמה משדרים היו קמים. כמה שדרים ופרשנים היו מדברים. מעולם לא הייתה התגייסות כזאת כל כך מעוותת. רציתי להגיד סובייטית, אבל זה כבר במונחים צפון קוריאניים, של התקשורת בעד ההפגנות".
"איך קלמן ליבסקינד כתב בסוף השבוע האחרון? 'אני מתקשה לזכור מקרה דומה, שבו מפגינים מעטים כל כך, קיבלו חיבוק וליווי עיתונאי רחב כל כך. כותרות ראשיות על בסיס כמעט יומיומי. מעקב צמוד. שידורים בלתי נגמרים, כבר מהרגע הראשון. אתרי החדשות והמהדורות הפכו ללוח המודעות של המחאה. כתבים ופרשנים התנדבו לתפקד כמו אנשי יחסי הציבור שלה. אי אפשר לפספס את ההתלהבות שלהם. אי אפשר לפספס את ההזדהות שלהם עם כל מי שהם מראיינים. פעם הם בתפקיד המדווח, פעם בתפקיד המפגין. אם לא תעקבו אחריהם בדקדקנות, לא תבחינו איזה מהכובעים הם חובשים בכל רגע נתון".
וליבסקינד אומר: "אנחנו נמצאים בימים שבהם כל אמצעי התקשורת עסוקים במאמץ גלוי וניכר לעין להגביר את הלהבות. יש להם עניין בלתי מוסווה לחמם את האווירה, ולא לתת למחאה הזו לדעוך. הכאוס הזה משרת אותם. הם מגויסים להפלת נתניהו, לא חשוב איך… אין להם עניין בעובדות. אין להם עניין בסיקור הוגן. אין להם עניין בעיתונות. יודעים מה? ארהיב עוז ואומר שלחלק נכבד מהם יש גם עניין שתהיה פה אלימות. האלימות הזו תבטיח את המשך הבלגן ואת המשך האש. האלימות הזו משרתת את הנרטיב. האלימות הזו מקדמת את השגת המטרה".
"רבותיי, זה לא עיתונאי הזוי, זה לא עיתונאי שולי, זה עיתונאי מרכזי ומכובד שחושף את האמת שכולכם מודעים לה. עוד לא מאוחר להתעשת. לתקשורת יש אחריות, לנבחרי הציבור יש אחריות, אני מצפה מכולם לגנות את האלימות וההסתה מכל צד שהוא".
"הכתובת על הקיר, אף אחד לא יוכל להגיד: לא ידעתי".
