הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר ה' מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם כֵּן תֹּאבֵדוּן:
רבינו האור החיים הקדוש כותב שיש כאן שתי קללות אם יעברו חס ושלום מצוות ה'.
א. איבוד הגוף בעונשים. ב. קללה רוחנית, שתכרת מהם הנבואה, ורוח הקודש תאבד מהם.
ומסיים רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: ועל זאת יחרד כל לב עם ה', שאין קללה בעולם כזו, אוי לדורות שטעמו כוס המר הזה, מר ממות, והוא רחום ישוב ירחמנו כי יתן את רוחו בנו כימי קדם, וכו' שאין יסורים מרים ממרירות המוות כדבר זה. עד כאן לשונו.
ובפרשת בחוקותי בפרשת התוכחה נאמר אחרי רשימה שלימה של קללות 'וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם' ושואל רבינו הקדוש שהרי זה פשוט שהקדוש ברוך הוא יגעל בעושי עבירה, ומה הפסוק בא לומר???
עוד באתר:
ומפרש רבינו הקדוש שהכוונה שהקדוש ברוך הוא יגעל אפילו בצדיקים ובנביאים ולא תשרה עליהם השכינה הנקראת 'נפש'. ולכן זה נאמר בסוף הקללות, כי זה הקללה גדולה מכולן.
וזה לשון קודשו: 'נתכוון שלא יתנבאו עוד בישראל נביאים, וקללה זו אין קללה למעלה ממנו. ולזה קבעה אחר כמה קללות, הא למדת שהיא גדולה ממה שלפניה, והיא שנתקיימה בזמן הזה, ולה כלו עינינו ודאבה מאוד נפשנו, אוי נא לנו' עד כאן לשון קודשו.
והא לך את לשונו הקדושה של רבינו הקדוש בפרשת בראשית: ומשחרב המעון נסתם חזון, ונשארה בחינת רוח הקודש, וכשנסתתמו עיני ישראל אין איתנו משיג ריח הקודש, ואין צריך לומר רוח הקודש, וזו היא צרת בית ישראל שאין למעלה ממנה הצמאים להריח ריח אבינו שבשמים ותחי רוחנו וכו'. עיין שם.
[אור החיים עקב פרק ח פסוק יט]
זכות הדברי תורה לרפואתו והחלמתו השלימה והמהירה של ירמיהו ירמון בן לאה שיחי' בתוך שאר כל חולי עמו ישראל.
