פרשנות לפי הסקר
בזמנים חמים קרים ומבולבלים החלק החשוב ביותר בחדשות ובעיתונים הוא התחזית בשל מנהג הרבים לתכנן את יומם לפחות יממה מראש ובשל כך מעוניינים לדעת מה יהיה מחר.
אך כידוע לכל ובעיקר למאמינים בני מאמינים אין נביאים בימינו – ואם יש כאלה שטוענים שהם כאלה- הגיוני מאד שהם נביאי שקר או מחפשי תשומת לב בהגזמה, ולכן חזאי מזג האוויר יכולים רק לתת הערכות צפויות על פי מפות ותצפיות וגם לא מוכנים בשום אופן לקחת אחריות אם הטיולים השתבשו בגלל גשם לא צפוי או לא שפוי שלא בעונה שגורם למטיילים היצירתיים ליצור עיגול באדמה ולעמוד בו באי-תזוזה עד חלוף הסערה.
עוד באתר:
ממש כמו שחזאים כועסים ומופתעים מגשם באמצע הקיץ – כך פרשנים שמסבירים את המציאות כמו שהם מבינים אותה ולפעמים גם כפי שהיו רוצים שתהיה- מתרגזים כשההערכות המנומקות והמלוות בשקפים וגרפים שלהם לא הופכות למציאות שלפעמים הרבה יותר בהירה מהתיאורים המפחידים מגובי הגרפים השחורים והאדומים כי מי שיודע יותר טוב מכל בן-אדם מה יהיה החליט שזה מה שיהיה וכך היה.
פרשנות זה מקצוע וכידוע כל עבודה מכבדת את בעליה – אבל לפרשן אין את הרשות להפחיד את הציבור במיוחד בזמנים מורכבים שהגרוע מכל עוד לפנינו ולפרשן אין סיבה להזהיר כל הזמן את הציבור מפני בחירות שלמיטב ידיעת האדם הפשוט זו זכותו הטבעית והחשובה להחליט מי יהיו מנהיגיו בדרך אחת בלבד- בחירות.
מתי שמחליטים שנכון וצריך לעשות זאת – ולהתרגז בלב או בפה כשמישהו שולף שפן תורן מכובעו המיומן ומציל את העם מבחירות שלפי הרבה יותר מדי אנשים בכנסת זה דבר גרוע בהרבה מקורונה ומעניין שעדיין לא פתחו עד היום חיסון נגד פוליטיקה.
לכן עצתי הביקורתית השבועית לכל המפרשנים את המציאות לדעת או בלי הרבה דעת ומתבססים על סקרים, שקרים, שירים, ודוברים מברברים – תרגיעו. פשוט תמתנו את עצמכם מכותרות מפוצצות והבטחות מפחידות למידע חיוני מבוסס ועדכני לציבור שלפעמים לא צריך יותר מדי חוץ מעובדות מלוות בתקווה שהפרשנות של מחר תהיה טובה יותר מההפחדה של אתמול.
אימת הדין
אחת הדרכים הידועות להתכונן לימים הנוראים בחודש תשרי היא לדמיין כבר בחודש אלול שהגיע לתיבת הדוא"ל זימון למשפט על עבירה לא ידועה כלשהי ועד למועדו להרגיש פחד וחרדה מאותו מעמד כשמדובר בשופט בשר ודם ואז להעצימה פי כמה כשמדובר במי שאמר והיה העולם – והתחושה הזו ידועה בשם "אימת הדין".
האדם החכם ובבגרותו גם המתחכם המציא לאורך השנים שיטות מקוריות ביותר להפחיד את עצמו עד כדי-כך שלא יעלה בדעתו לעבור על החוקים ששמרו אותו בדרך הישר והטוב- אך למרות זאת היו יותר מדי מקרים של אבדן-דרך וערכים עד כדי שהאדם שהובא למשפט היה מוטרד יותר מעונשו מאשר ממציאות חייו והגעתו עד הלום או להלום חו"ח. ובהקשר לימינו אנו- לפעמים אני תוהה איך יתכן שיש אנשים שלא מפחדים להיכנס למקומות ציבוריים בימים אלה בלי מסכה- אבל מפחדים יותר להיקנס אם שוטר יתפוס אותם במקום הזה ויכריח אותם לשלם כסף בלי שיקבלו משהו בתמורה.
הרבה מאד מהצועקים סיסמאות בכל פינה מפחדים מהגבלות שאולי יוטלו עליהם מתישהו בעתיד הלא רחוק- אבל לא מפחדים לצעוק ברחוב קרוב מדי לאנשים שהם לא מכירים שחס וחלילה עלולים לחלוק אתם משהו מסוכן הרבה יותר מפגיעה בדמוקרטיה וזה הפגיעה בחיים עצמם. לא ההגבלות צריכות להפחיד אותנו אלא המצב המורכב והמפחיד שמחייב אותן והשלכותיו על החיים של כל אחד מאיתנו.
כל אדם שעבר בדיקה לאיתור נגיף וממתין לתוצאה מבין הרבה יותר טוב את משמעות הביטוי הידוע "אין שמחה כהתרת הספקות"- אבל כדי שלא נצטרך להיות עצובים הרבה זמן כדאי לזכור ביטוי ידוע נוסף שאומר "אדם קרוב אצל עצמו" ולהבין שבזמנים שהסכנה הבלתי נראית אורבת בחוץ- כדאי להחליף את הקרבה בריחוק מאחרים כדי להביא מהר יותר את הזמן שבו כולם יוכלו לחזור להתקרב להרגיש את האחדות ולשמוע קול שופר של משיח.
בלון ניסוי
בלון הוא כלי משחק וצעצוע צבעוני שיודע לעוף ומשמח ילדים. כלומר זה מה שבלונים היו- עד שמחבלים בעלי מוח חולה ושונא הפכו את החפצים הצבעוניים לכלי-משחית נושא מטען חבלה בוער ליצירת שריפות במזיד והשפעה שלילית במיוחד על ילדים בעוטף-עזה שנחרדים למראה זר בלונים ויודעים שצריך לקרוא לחבלן במקום לליצן.
אחת ההוכחות הוודאיות שלטרוריסטים אין רגשות היא היכולת לקחת משחק תמים וצבעוני ולהפוך אותו לכלי נשק מחובר לפצצה מאולתרת שמייצרת אש והופכת כל חלקה ירוקה לשחורה. הגיוני שכל בלון תבערה מעמיד את ישראל בניסיון לראות איזה מספר יגרור תגובה שתהפוך מהר לעימות צבאי שעלול להיגמר בפיצוץ גדול בהרבה מבלון. ההיגיון היהודי אומר שהמעביר בעירה חייב לשלם- ולו רק על הפיכת משחק משמח לסיוט המתמשך של ילדי הדרום.
ביקורת בקטנה: "ארץ אשר תמיד עיני השם אלוקיך בה"- גם בבין הזמנים בשנה זו שלא מטיילים הרבה צריך לזכור שגם באתרים שאין בהם מצלמות יש למעלה ממנו עין רואה את ארץ הקודש וכל שקית או זבל שאינו במקומו הראוי בפח- הוא עבירה על הכלל הידוע שלמד אדם הראשון בגן-עדן שאמר לו הקב"ה על האילנות הנאים: "כל מה שבראתי- בשבילך בראתי- תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי". טיילו ושמרו על ישראל נקיה- כי אין לנו ארץ אחרת!
רוצים לבקר את המבקר? [email protected]
