במסגרת התכונה האנושית והיהודית הידועה במצבים קשים "לא תוכל להתעלם" קשה מאד שלא לשים לב שבתקופה האחרונה יש הרבה אירועים גדולים ומשמעותיים לחיינו הזוכים לסיקור תקשורתי רחב, פרשנויות ללא הגבלה ובלי בקרה, וחששות גדולים שמושתלים בלב הציבור מכל דבר חדש ומפחיד שעשוי לשנות ולשבש את מציאות החיים בהווה הלא רגוע ובעתיד הלא ידוע. מרוב כותרות גדולות וזועקות על דברים חשובים ביותר כמו נתונים מדאיגים על הקורונה, משברים פוליטיים כל שעתיים, משבר כלכלי ואבטלה נוראה, מציאות הזויה בה אין תקציב-מדינה, אין מפכ"ל קבוע למשטרה, ויש עני לי מי לי ומה לי ומה יהיה הסוף- וגם כשיש כבר משהו חיובי ביותר כמו שלום עם מדינה ערבית גדולה- יש בעלי עין רעה ומקלדת שמוכרחים לקלקל את האופוריה בקונספירציות על מחיר השלום ועל פרטי סתר שהיו או לא היו וגם אם היו זה לא צריך לעניין אף אחד חוץ מאלה שאוהבים להרוס כל שמחה שאינה שמחה לאיד- נראה לי ולצערי יש יותר מדי הוכחות לכך שהיעד העיקרי לחיצי הביקורת הלעז והרעל בתקשורת הכללית הם דווקא עולם התורה ובני הישיבות שכמו כל מגזר החי בארץ הקודש ששמה ישראל יש להם נציגים הפועלים למען זכויותיהם ההכרחיות וההגיוניות- שלצערם הרב חוטפים על הראש בלי הפסקה רק בגלל שהם עושים את עבודתם ושומרים על אלה שמבחירה וללא הפסקה מאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים.
מכל המועמדים האפשריים שניתן להאשים להעליב ולהשמיץ שכמובן חשוב להבהיר מראש שאין כל סיבה טעם וצורך לעשות זאת אבל למרבה הצער זוהי דרכם של אנשים מסוימים שאוהבים לחפש אשמים בכל מצב וגם להוסיף כמה טיפות ארס לדברים שהם פולטים בקצב-אש בלי מחשבה מראש אך עם סוף מעשה שמוציא עוד כותרת פוגענית ומשום מה במקום להפנות אצבע מאשימה כלפי האשמים האמיתיים ממציאים להם סיפורים ותיאוריות כדי להשמיץ את לומדי התורה ובני הישיבות את מלמדיהם משפחותיהם ושליחי הציבור שלהם והגרוע והחמור מכל -את רבניהם הפרטיים והכלליים- שכל "חטאם" הוא שהם רוצים לקיים חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים ושימלא השם משאלות ליבנו לטובה בזכות תפילת הרבים ולימודם למען כלל ישראל- אך למצער יש כאלה בעם ישראל שמכנים את בני התורה בשמות גנאי, ומשתלחים בגסות ובחוצפה בנבחרי ציבור המעריכים את נציגי הציבור התורני בשולחן מקבלי ההחלטות בטענה שהם אלה ששולטים במדינה ומנהלים אותה וכולם עושים כדבריהם מחוסר ברירה כדי שלא יפילו את השלטון וחלילה יחזירו את ארץ ישראל של ימינו לימי התנ"ך ומסורת אבותינו. השם ישמור ויציל!
אני לא מבין מדוע אנשים רבים כל-כך יוצאים לרחובות להפגנות חסרות טעם וריח שמקבלות כותרות גדולות מדי בכל מקום ואתר- ואין מחאת רבים על הפגיעה הקבועה בעולם התורה ובדתיים וחרדים לדבר השם שרוצים בסך הכל לחיות את חייהם כפי שהם מאמינים שצריך לחיות ובמיוחד במדינה יהודית שמכונה גם "ארץ הקודש" אך נדמה שכולם עסוקים בה בדיבורים של חול על זה שאין מה לאכול- במקום לצעוק על הפגיעה המתמדת בכבודה של תורה ולא לפחד ולהתריע מפני המחזירים בתשובה אלא לעשות תשובה בפועל כדי להציל את העולם שעה אחת קודם ולהגיע בעזרת השם ליום הדין עם כמה שיותר זכויות ומעשים טובים ולא עם מחלוקות קנאה תחרות ארס שטנה הכפשה והגזמה לרעה.
עוד באתר:
אני מאמין שברור לכולם שלא רק הישיבות והמוסדות התורניים צריכים תקציב ושחובה לדאוג לכל דצריך בלי לשאול קושיות אפילו שפסח עוד רחוק. בטוח שבימים לא פשוטים אלה רבים גם זוכרים בתודעה נצחית את המשפט השחוק לעייפה שהנגיף המסוכן לא מבחין ולא מבדיל בין בני אדם על פי מגזר מוצא או השקפה פוליטית ושבלית ברירה- במשבר הקורונה העולמי והמקומי כולם באותה סירה. אבל חשוב וחובה לזכור כל הזמן שלסירה יש קברניט ולעולם הזה יש מלך שבחודש אלול הבא עלינו לטובה נאמר "המלך בשדה" ובשם חודש הרחמים והסליחות רמוז בראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי" וגם "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ושני המשפטים האלה הם אבני דרך חיוניים בכלל היהודי הידוע "ואהבת לרעך כמוך" שעל פי השיעור "על רגל אחת" שהעביר הלל הזקן- זאת התורה כולה- ואידך זיל גמור.
"אמר רבי יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה"(מסכת אבות)- ההסבר הפשוט של המשפט הוא שיש הכרזה יומית מההר בו ניתנה התורה המזהירה על עלבון התורה מכך שאין עוסקין בה כראוי. ואם בימינו למרבה הצער הקול שנשמע יותר מדי בארצנו הוא נגד התורה ולומדיה- תשובת המשקל הרוחנית והראויה היא לשמוע ולהשמיע קול שופר וקול לימוד התורה בהיכלי הישיבות כדי להזכיר לכולם מאין בנו ולהתפלל בכל יום שאנו הולכים לעתיד טוב בריא ושמח יותר כי כידוע כל הימים הנוראים מר"ח אלול והלאה- הם הכנה לישיבת כל ישראל בסוכה בבחינת "והיית אך שמח" כשכל דירת עראי קטנה הופכת סוכה גדולה אחת ולהרגשה מאוחדת ומרוממת בלב כל יושביה שביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
ביקורת בקטנה: בשביל תקציב מאושר אחד- צריך קודם לסרב להרבה אנשים
רוצים לבקר את המבקר? [email protected]
