'וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת ותלית אותו על עץ, לא תלין נבלתו על העץ, כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלקים תלוי, ולא תטמא את אדמתך'
רבינו האור החיים הקדוש מבאר, לפי מה שידוע שחובה על חכמי הדור לפקוח עין על אותם אנשים שאינם הולכים בדרך הישרה, ולהוכיחם בדרכי נועם. לכן החכם נקרא 'עץ', כי הוא מוציא פירות על ידי שמוכיח את האנשים, והם חוזרים למוטב.
וזה מה שרמזה כאן התורה, 'כי יהיה איש' שלא חזר בתשובה, 'והומת' והוא בחטאו, החכם שבאותו הדור הוא נוטל את עונשו של אותו שמת בחטאו, כי ה' ציוה בתורה על מצוות התוכחה, עד שיכו את המוכיח מכות, וכשהחכם העלים עיניו מהאיש הזה, החכם מתחייב עליו.
עוד באתר:
אך התורה גם ציותה שלא להרהר אחרי החכם שלא הוכיח, וכמו שאמרו 'אם ראית תלמיד חכם שעשה עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בוודאי עשה תשובה', וידוע שהחטא נקרא 'נבילה', וכך אמרה התורה, 'לא תלין נבלתו על העץ' אל תהרהר אחרי החכם בלילה שהוא זמן לינה אחת 'על העץ' שהוא החכם, 'כי קבור תקברנו' לאותו חטא מעל העץ 'ביום ההוא', והטעם, 'כי קללת אלקים תלוי', שאם אינך עושה כן אתה מחלל שם שמים, וכאילו אתה נוגע בכבודו יתברך.
ובהמשך הפרשה כותב רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'שצריך החכם להשתדל עם בני ישראל, בכח התורה והמוסר, עד יום פקודה שידרוש ה' נשמתו, ואז הרוח תשוב אח האלקים…
[אור החיים כי תצא פרק כא פסוק כב]
