מבאר רבינו האור החיים הקדוש, כאשר האדם עושה מצווה, היא נרשמת על מצחו, וכמו כן כשהאדם עובר עבירה היא נרשמת במצחו, והיו צדיקים שהיו מכירים על פני בני אדם אם חטאו או לא.
וזה מרומז בפסוק 'וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם' שהעבירות עצמם יהיו למופת בתוך גופו של אדם, שהם נרשמים במצחו. וכמו כן זה משפיע על נשמות הילדים שלו, לטוב ולמוטב.
עוד מפרש רבינו הקדוש את מה שאמר יעקב ליוסף כשהוא פגש אותו 'אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי'. שהכיר בפניו הקדושים שלא פגם את קדושתו, למרות שהיה במצרים.
עוד באתר:
ובתוך דבריו כותב רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'כי הכרת הפנים תענה באיש, וכמו כן מצינו לצדיקים שלמים וכן רבים, שהכירו ברושם הפנים מעשה אדם'.
עוד כתב רבינו הקדוש לפרש הטעם שאמר המלאך ללוט שלא יסובב את פניו לכיוון סדום, כדי שהמלאכים המשחיתים לא יראו את פניו, ויכירו בו שהוא בעל עבירות, ויזיקו לו.
[אור החיים כי תצא פרק כח פסוק מו. ויגש פרק מו פסוק ל. וירא פרק יט פסוק יז]
