מנהל ביה"ח רמב"ם: "זו לא מחלה של זקנים: ממוצע גיל החולים הקשים -50"

הוועדה לביקורת המדינה בדיון בנושא העומסים על המחלקות וחשש מקריסת בתי החולים; רופאי הפנימיות: "יש פגיעה באיכות הטיפול: משחררים יותר מהר ממיון, משך האשפוז בבתיה"ח התקצר"

ישראל רובין

כ"ז באלול תש"פ, 16/09/20 10:25

א+

א-

ועדת הביקורת

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום (רביעי) לדיון יחד עם מנהלי בתי חולים בנושא העומסים על המחלקות וחשש מקריסת בתי החולים.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "אנחנו נכנסים לסגר של החגים שאת נזקו אנו יודעים ואת תועלתו פחות. אין שום ציפייה שאמצעי הסגר יורידו את התחלואה. וכשאנו רואים את העומס בבתי החולים, יש את התחושה שעושים משהו רק בגלל שלא יודעים לעשות משהו אחר ולא כי מישהו רואה בקצה פתרון. זהו מצב של קריסה שלטונית שמדאיגה לא פחות מנתוני התחלואה, מכך ש10% מהבדיקות חיוביות ומכך שמערך קטיעת שרשרת הדבקה יהיה בנוי רק בנובמבר".

"במדינה שמוציאה עשרות מיליארדים לטיפול בעיות אחרות, הצרכים הכספיים של בתי החולים צריכים להיות מסופקים מיד בלי לשאול שאלות. 1000 המיטות שדוברו שהתווספו בגלל הקורונה, זוהי הזזה של מספרים ממקום למקום ולא באמת תוספת. כל הדברים האלו משפיעים על אמון הציבור והבנת הציבור של כל המהלכים, זה הבסיס לקבלת הנחיות הציבור מהממשלה".

מנהל ביקורת מערכת הבריאות במשרד מבקר המדינה, דן בנטל: "הגשנו כבר בקשות בתהליך הביקורת במשבר הקורונה למשרד הבריאות ולמל"ל על התהליכים בחקירות האפידמיולוגיות והמעבדות".

יו"ר הוועדה דרש שמשרד המבקר יעסקו בביקורת מערכת הבריאות על עמידה בצרכי בתי החולים ע"פ התכניות והגדלת מס' המיטות בהתאם למשבר הקורונה.

יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס: "יש 41 מחלקות לטיפול בחולי קורונה שכמעט כולם מחלקות פנימיות, מתוך 110 מחלקות פנימיות הקיימות בשגרה בבתי החולים בארץ. זה בוודאי פוגע באיכות הרפואה – משחררים יותר מהר ממיון, משך האשפוז בבתיה"ח התקצר. כאשר החורף יגיע זה ייעשה באופן בוטה הרבה יותר.
ההקצאות והמשאבים עברו אכן למחלקות הפנימיות. הבעיה היא שהתקבלה פקודה לגייס את הרופאים האלו במידיות, אחרת יילקחו התקנים. אנו דורשים את אורך הזמן לגייס את האנשים המתאימים. רופאים ומתמחים הם לא פיונים על לוח שאפשר לסדר אותם ברגע. לא כל רופאים שניקח, מוכשרים לטפל מחר בחולים קשים. יש אנשים בארץ שסיימו בית ספר לרפואה אבל אנחנו לא חושבים שהם מספיק טובים להתקבל לפנימית. בחלק בתי החולים מנהלים ניתוחים אלקטיביים והכל עובד ברוטינה מסודרת – צריך שבתוך בתי החולים ייעשו את ההתאמות הנדרשות".

מנהל ביה"ח רמב"ם, ד"ר מיכאל הלברטל: "מערכת הבריאות הישראלית לא בקריסה. אנחנו יכולים לתת טיפולים להרבה מהתרחישים אך לכל דבר יש משמעות. אפשר להמשיך בלי סגר ולקבל את זה שבמדינת ישראל תהיה תחלואה שתמשיך ותעלה – בתרחיש האופטימי, פחות מ5% יגיעו לבתי החולים וזה אומר 250 חולים נוספים יגיעו לבתי החולים בתוך שבועות מתוך ההדבקה של היום האחרון שעמד מעל 5000".

"רק היום קיבלנו 17 מאושפזים, 83 חולים נפטרו ברמב"ם מהתחלה. ממוצע גיל האשפוז כעת הוא 64 ותחילת הקורונה 59 – רק ממוצע החולים הקשים המונשמים הוא גיל 50 – זו לא מחלה של זקנים!. 160 אנשי צוות של בית החולים נמצאים בבידוד וזה בערך 4 מחלקות. רוב ההידבקויות נעשית מחוץ לבית החולים – אין כמעט חשיפה של הרופאים בבית החולים לחולים".

"אנחנו בקליטה מאסיבית של אחיות ומתוך 118 – נשאר לקלוט עוד 15 אחיות. האחיות שנקלטו הן צעירות ולא תמיד מסוגלות לטפל בחולה ובוודאי לא קשה – אנחנו עושים ערבוב ומוציאם אחיות ותיקות ממחלקות ותיקות ומביאים לשם אחיות חדשות. רופאים פנסיונרים מגויסים אבל הם לא יעשו לי תורנויות במחלקות קורונה בלילה".

מנכ"ל בית חולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין: "הסגר הוא ממש לא פתרון יעיל – אנחנו סוגרים בריאים וחולים ביחד. אחרי הסגר יהיה לנו מדביקי על חדשים. היינו צריכים לאתר את מדביקי העל – אלו הצעירים שנפגשים ורואים אנשים. לא צריך לבדוק רק סימפטומטיים".

"אבל אחרי שבעה חודשים אחרי המגיפה הזאת, אין לנו אופציה לבצע בדיקות, אז תסגרו את המדינה ולכו למקום אחר. שבעה חודשים מדברים על בדיקות, בדיקות בדיקות. ראש הממשלה דיבר על עשרות אלפי בדיקות ואנחנו ישראל החכמה והגדולה, עדיין לא מצאה.. אנחנו היום בהדסה מבצעים שליש מהבדיקות שביצענו בחלק הראשון. אתם יודעים למה? כי לא שולחים אלינו בדיקות. המעבדה שלנו עומדת ריקה. אני לא מבין את הבירוקרטיה הזאת. אין ויסות חולים, אין ויסות בדיקות, ומישהו לא עושה את עבודתו נאמנה לדאבוני הרב כי אפשר היה להגדיל את כמות הבדיקות. זה בנפשנו".

מנכ"ל ביה"ח שערי צדק, פרופ' עופר מרין: "לבתי החולים הממשלתיים יש הוראה להקים מחלקה ויש תקציב. אנחנו לעומת זאת, בתי החולים הפרטיים בירושלים עם תחלואה גובהה, נמצאים בקשיים כלכליים וכשאין כסף זה לא עובד. אנחנו בדרך להפוך את חדר האוכל של עובדי בית החולים למחלקת קורונה של 55 מאושפזים, אבל אין לי את הכסף לשלם לספקים כדי שזה יקרה בהקדם. המדינה מפסידה מיליארדי ₪ מהסגר אבל כסף למחלקת קורונה אין".

ד"ר איתי פסח מביה"ח שיבא תל השומר, מקים מערך הקורונה בביה"ח: "בשל התחלואה בצפון, קיבלנו הוראה לקלוט היום ומחר 25 חולי קורונה מביה"ח רמב"ם. בשיא נדרשנו ממשרד הבריאות לקלוט 600 חולים – המשמעות היא פגיעה במחלקות אחרות. אנחנו כאן במשחק סכום אפס. עושים כמה שיותר מהר מאמץ לקלוט את הרופאים החודשים אבל זה מאמץ שיעשה את פירותיו רק בעוד תקופה. כעת, היכולת של בתי החולים לתת מענה יותר, הוא רק מהגדלת המשמרות של 12 שעות כ"א. המחיר לכך הוא שחיקה ניכרת של הצוותות. כחבר בצוות הברומטר, ביקרתי עכשיו בכל בתי החולים בארץ – השחיקה מאוד משמעותית. בנוסף, כמות הצוותים שנכנסת לבידוד עולה וזה מוסיף פקטור משמעותי להגדיל את הגמישות ולתת את המענה הנדרש".