שגריר ישראל בארה"ב לשעבר, אלון פנקס סיפר לבצלאל קאהן ב'מהדורת הבוקר' כאן ב'קול חי' על העימות התקשורתי שהתקיים הלילה בין שני המועמדים המובילים לנשיאות ארה"ב, ג'ו ביידן מהמפלגה הדמוקרטית ודונאלד טראמפ, הנשיא המכהן מהמפלגה הרפובליקנית.
האזינו
"זה היה מכוער, צפוי במידה רבה אבל, בעיקר מצד טראמפ, ירד לרמות אישיות של עלבונות", מספר פנקס. "זה לא היה עימות שבו נשיא מכהן והטוען כנגדו, יריבו שרוצה לקחת את מקומו מתווכחים על מדיניות בריאות, חוץ, הגירה או מדיניות כלשהי - אלא עימות של עקיצות מצד לצד כשהמנחה איבד את השליטה בשלב מאוד מוקדם, כאשר טראמפ לא כיבד את העיקרון שמנחה את העימותים, של 2 דקות נטולות הפרעה על כל נושא לכל אחד מהמועמדים. במקום זאת הוא כל הזמן נכנס לדברים של ביידן. ביידן נגרר לזה בשלב מסוים והתחיל גם הוא לעשות כן".
עוד באתר:
לדברי פנקס, לעימות אין השפעה משמעותית על אופן ההצבעה: "זה לא היה מחזה יפה אבל בוא נשים את הכל בפרספקטיבה ובפרופורציות נכונות: עימותים בארה"ב, היסטורית, אף פעם לא שינו מגמות בחירה. הם מזיזים מעט מאוד אנשים. על פי מחקרים של 30 הנשים האחרונות הסקרים זזו באחוז, אחוז וחצי או שניים מקסימום וחלקם אפילו זזו בחזרה אחרי העימות השני או השלישי. אז לא צריך להפריז בחשיבות של זה אבל כמחזה - זה היה מאוד לא יפה".
עוד אומר פנקס: "הדרך למדוד את ההשפעה של זה היא לבדוק אם יש תזוזה בסקרים אחרי שני העימותים, הדרך השניה היא לבדוק כמה מתלבטים או קולות צפים יש ובבחירות האלו, על פי הסקרים והמחקרים יש מעט מאוד מתלבטים. אתה רואה בסקרים, הממוצע הוא שביידן באזור 50, 51, 52 (אחוזים) וטראמפ באזור 42,43,45 (אחוזים). זאת אומרת שזה משאיר לא יותר מ-6-7 אחוזים של כאלו שלא החליטו סופית ומתוכם 3 או 4 אחוזים בכלל נותנים את הקול למועמדים שונים שרצים מטעם עצמם ולכן כמות המתלבטים במקרה הזה, ב-2020, כרגע נראית נמוכה מאוד", מסכם פנקס.
