חול המועד סוכות באופקים תשפ"א. מישהו בעירייה התבלבל או שלא מכיר את הלוח העברי. דווקא בימי חול המועד, אוירת החג המתבקשת, מבצעת עיריית אופקים עבודות נרחבות לבינוי וסלילת מדרכות בקריה חרדית החדשה בעיר ומקלקלת לתושבים הכעוסים את ה'ושמחת בחגך'.
כל האזור החרדי הפך בין רגע לאתר בניה אחד גדול. המדרכות נחרשו, אין אפשרויות הליכה עם או בלי עגלה, הרבה רוחות חול שמעיקות לעוברים ושבים, טקרטורים שמבצעים את העבודות ומחרישים את האוזניים בחג הסוכות. והכי מעצבן: הכול נעשה באיטיות.
ביום ראשון דחול המועד סוכות החלו העבודות הבלתי נסבלות וכל ימי החג הרחובות היו מלאי עפר, לפעמים בוצי בגלל המים שנשפך. המדרכות טרם נסללו או החלו להיבנות והתושבים סבלו.
זו תמונת המצב הבלתי סימפטי של תושבי הקריה החרדית החדשה באופקים, סוכות שנת תשפ"א, שעה ועשר דקות נסיעה מבני ברק
כך או כך, הקורונה לא פסחה גם על אופקים החרדית, אבל כעת, עם היציאה מהסגר הכללי, העיר רושמת ירידה משמעותית במספר הנדבקים.
בקריה החרדית החדשה של אופקים שמונה כ- 450 משפחות, אף אחד לא עזב את ביתו ואת דירתו בחג הסוכות. כולם נשארו בבית, אף אחד לא נסע להורים. גם בגלל הסגר אבל גם בגלל מרפסות הסוכה הגדולות שיש לכל דירה. תענוג של חג. סוכות למהדרין, גדולות ורחבות. אופקים אמרנו? יש שפע של מקום, וזה הצד החיובי.
עד היום, גם אחרי היציאה מהסגר בעיר שהקורונה לא פסחה עליה, ישנם מניני רחוב בכל פינה. עסקן מקומי הקים אוהל מושקע באחת השדרות של הקריה החרדית החדשה. עלות האוהל, 13 אלף שקל, מומנה ממכירת עליות ותרומות. נרכש גם ציוד חיוני לאוהל שהפך לבית כנסת של קבע עד שבורא עולם יסיר את המגיפה מנחלתו.
כאן לא חסכו גם שמחת בית השואבה מדי ערב, עם ריקוד אחד גדול שנעשה בצורה מעניינת. בגלל חשיבות הריחוק החברתי, המעגל נעשה בריקוד עם כסאות. רוקד מחזיק כיסא ריק בצד אחד וחברו בצד השני. ריקוד משעשע ומעניין, אבל מלא שמחה של חג – חג הסוכות.
באחד הימים נרשמה אי נעימות בקריה. שוטרים פשטו על בית הכנסת המרכזי במקום שהיה פתוח ופיזרו מתפללים ש'חטפו' דו"ח לא זול. בחזית בית הכנסת המרכזי של הקריה 'שערי תפילה', נפרש בד ענק להצללה עם שולחנות וספסלים.
באופקים מתגוררות כאלפיים משפחות חרדיות. לחרדים יש נוכחות עירונית גבוהה מאד. ישנה גם מערכת כשרות מקומית למאפיה, פיצות ועוד. זו קהילה הומוגנית עם למדנים רבים בכותל המזרח של תלמידי החכמים.
כעת, עם היציאה מהסגר, מנסים גם בעיר האברכים הדרומית לחזור אט-אט לשגרה, תוך שמירה קפדנית על הכללים, בתפילה להסרת המגיפה מכל כל עם ישראל מהר ככל האפשר.
