גדולי הדור בקריאה נרגשת: להתחזק בלימוד התורה

גדולי ומאורי הדור, נשיא מועצת חכמי התורה הגאון חכם שלום הכהן, הגאון הרב שלמה ידידיה זעפראני, הגאון הרב משה צדקה, הגאון הרב אברהם סלים והגאון הרב בצלאל טולידנו יוצאים בקריאה נרגשת לבני התורה להתחזק בלימוד התורה, בעקבות הרפיון שהביאה תקופת הקורונה.

במכתב מיוחד, תחת הכותרת: "רק חזק ואמץ מאוד לשמור ולעשות ככל התורה", כותבים הרבנים הגאונים שליט"א "אל אחינו בני ישראל האברכים ובני הישיבות בקהילות עמלי התורה די בכל אתר ואתה אשר עליכם העולם עומד כדכתיב (ירמיהו לג, כה) "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". ידוע לכולם כי נמצאים אנחנו בימים טרופים אשר השטן מרקד בקרבנו מבית ומחוץ. כי מחד גיסא נתעפש האוויר בווירוס ה"קורונה" ורבים חללים הפיל, מי למיתה ב"מ ומי לחולאים רעים וקשים ל"ע. ויתירה מזו כי נתעפש האוויר במפגע רוחני במפגעי הטכנולוגיה במשי משחית בע"ז וג"ע ושפכ"ד ולה"ר כנגד כולם. ויודעים אנו נאמנה כי הפגע הרוחני הוליד את הפגע הגשמי, ותפילתנו כי יקוים "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע".

"וכבר אמרו רבותינו בגמ' סוטה (כא.) כי אורייתא אגוני מגנא ואצולי מצלא, אלא שבזמן שעוסק בה מגינה ומצילה,
ואולם בזמן שאין עוסק בה מגינה אך אינה מצילה. ועפ"ז ביאר בעין אליהו מאמר הגמ' ברכות (סג.) א"ר טבי א"ר
יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר (משלי כה י) "התרפית בשם צרה צר כחכה".
ולכאורה קשה דכח התורה להגן גם בעידן שאינו עוסק בה, והתשובה כדאמרינן במנחות (מא.) שמענישים על ביטול
מ"ע בזמן ריתחא. וע"כ זוהי כוונת הגמ' כיבזמן צרה שהוא עידן ריתחא, אין בכח התורה להגן אלא דוקא כשעוסק
בה".

עוד באתר:

התיעוד שריגש המונים

מרגיש את החורבן: ילד קטן מתייפח בבכי

אבי יעקב

מרגש

"ביום שה' לקח לי את הילד, עזבתי הכל"

גיל ישראלוב

צפו

צעקתו של הרב רוזנבלום: מה איבדנו כשאין לנו בית מקדש?

הרב ברוך רוזנבלום

הדרשה שאסור לפספס

'אתם משתמטים מלימוד ולא מתביישים להאשים אותנו?'

פנחס בן זיו

"עוד איתא בגמ' ברכות (לב.) ת"ר ארבעה צריכים חיזוק ואלו הן: תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ. ועפ"ז
ביאר המהרש"א דאיירי אמנם במי שלומד תורה אך בדרך עראית ורפויה ולא באומץ ובחוזק, ושע"כ אין בכח
לימוד שכזה להגן ביום צרה".

"עוד איתא בגמ' כתובות (קיא:) "מתים בל יחיו ורפאים בל יקומו" במרפה עצמו מדברי תורה הכתוב מדבר, דכל
המשתמש באור תורה טל תורה מחייהו וכל שאין משתמש באור תורה אין טל אורה מחייהו, ושע"כ אינו קם
בתחיית המתים. עפ"ז ביאר בחפץ ה' את מאמר הגמר' הנ"ל ברכות (סג.) דכל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו
כח לעמוד ביום צרה, היינו בתחיית המתים, שהוא יום הדין שנידונין בו אלו להחיות ואלו לחרפות ב"מ, והיות
שנתרפה בדברי תורה צר כוחו שאין בו כוח לעמוד בדין תחיית המתים. אבל כשעמל בתורה טל תורה מחייהו".

"ונסיים בדברי הרמב"ם (פ"ג מהל' ת"ת הי"ב) אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין
מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה; אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיה ולא יתן שנת לעיניו, לעפעפיו
תנומה. אמרו חכמים דרך רמז: וכמינושידו "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אין התורה מתקיימת אלא במי
שממית עצמו באהלי החכמה. וכך אמר שלמה בחכמתו: "התרפית ביום צרה צר כחך", ועוד אמר: "אף חכמתי עמדה לי" – חכמה שלמדתי באף עמדה לי".

"על כן בימים טרופים אלו שלאור כל המפגעים המגבלות והבלבולים חל רפיון בעסק התורה נקיים בעצמנו דברי
הגמ' בברכות (לב.) להתחזק בתורה ובתפילה ובמע"ט כדכתיב "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה וג'
למען תשכיל בכל אשר תלך" (יהושע א. ז.) ויה"ר שיקוים "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ותחזינה ענינו
בשובך לציון ברחמים אכי"ר".