נתניהו לבג"ץ: אינני מסכים לחלק מההגבלות בהסדר ניגוד העניינים

ראש הממשלה נתניהו הגיש לבג"ץ את תגובתו להסדר ניגוד העניינים שקבע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לנתניהו עקב המשפט המתנהל נגדו בתיקי האלפים.

בפתח הדברים טוען ראש הממשלה כי ליועץ המשפטי אין סמכות כלל לקבוע את הדברים "בניגוד לאמור בחוות הדעת, כלל 7 לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים אינו מעניק ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לקבוע אם מתקיים "ענין אישי" בנושא מסוים. הגורם שעליו לקבוע אם מתקיים "עניין אישי" בעניין כזה או אחר הוא השר עצמו (ראש הממשלה בענייננו) ולא היועץ המשפטי לממשלה".

בעניין ההחלטות הנוגעות למערכת אכיפת החוק – משיב ראש הממשלה כי הוא הודיע כבר לפני מספר חדשים, מיוזמתו, כי למען הנראות הציבורית, הוא לא יתערב במינוי יועץ משפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה והוא מקבל על עצמו את חוות הדעת למעט ההגבלות הנוגעות לחקיקה, והגבלות הנוגעות לשיטת המינויים, כפי שיפורט להלן.

ראש הממשלה סבור, כי אין מקום להגבלות המתייחסות למעורבות בשיטת מינויים. "מדובר בנושא שהוא חלק חשוב מההסכם הקואליציוני ומהמחלוקת הפוליטית בכנסת, והטלת מגבלות על ראש הממשלה בנושא זה תפגע במימוש רצון הבוחר".

ראש הממשלה סבור, כי אין מקום גם להגבלות המתייחסות למעורבות בכל הנוגע למעמדם ולמילוי תפקידם של הגורמים האמורים בסעיף 1(1) הנ"ל. כך למשל, אין כל מניעה שראש הממשלה יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. מדובר בסוגייה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה. אין כל היגיון וכל סיבה למנוע מראש הממשלה ויו"ר תנועת הליכוד את העיסוק בנושא. פגיעה כזו תפגע גם היא בזכויות דמוקרטיות בסיסיות.

ב. החלטות הנוגעות למערכת בתי המשפט – ראש הממשלה מסכים למען הנראות הציבורית, להגבלות בכל הנוגע למעורבות בעניינים הנוגעים להחלטות הוועדה לבחירת שופטים.

באשר לבחירת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, "אין כל סיבה להטיל על ראש הממשלה מגבלות מעבר למגבלות החלות על שרים אחרים. כידוע, משמונה שופט "אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין" (סעיף 2 לחוק יסוד: השפיטה). למותר לציין כי אם שופט מסוים יסבור כי אינו יכול להשתתף בדיון הנוגע לראש הממשלה משום שמונה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה, חזקה עליו שיפסול את עצמו מלדון בעניינו ואין כל מקום להטיל על ראש הממשלה מגבלות בשל חששות כה רחוקים מסוג זה".

"בהחלטות הנוגעות לעדים או לנאשמים אחרים במשפט – מקום בו עניינו האישי של נאשם או עד ששמו נקוב ברשימה שצורפה לחוות הדעת נדון באופן ספציפי באחד ממשרדי הממשלה (לרבות ענין שבו אותו עד מייצג לקוח) – ימנע ראש הממשלה ממעורבות באותו נושא בתנאי שהוא ידע בפועל ומראש, שעניינו של אותו נאשם או עד נדון באחד ממשרדי הממשלה".

ראש הממשלה ציין כי "על מנת להבטיח שראש הממשלה ידע שעניינו של אותו נאשם או עד אכן נדון באחד ממשרדי הממשלה, מתבקש היועץ המשפטי לפנות לרשימת האנשים שצורפה למכתבו (או לאפשר לנציג ראש הממשלה לפנות אליהם) להודיע להם כי עליהם לפנות אל נציגו של ראש הממשל ולהודיע לו, כי עניינם נדון באחד ממשרדי הממשלה. ללא הוספת ההסתייגות של ידיעה בפועל ומראש וקבלת המנגנון הנ"ל, תוטל על ראש הממשלה, העסוק מעל ראשו בניהול ענייני המדינה, אחריות לא מעשית לעניינים שאינם בידיעתו. זו מגבלה אשר לא ניתן לעמוד בה, וכמוה כהעמדת מכשול בפני עיוור. מובן כי זה איננו הרציונאל העומד מאחורי הכללים למניעת ניגוד עניינים. הרציונאל איננו טמינת מלכודות סרק והמנגנון המוצע על ידינו לעיל מקיים כהלכה את התכליות הרלוונטיות".

"באשר לעובדי המדינה הנזכרים בסעיף, ככל שלראש הממשלה או למנכ"ל משרדו, יש סמכות בנוגע אליהם, יש לאפשר לראש הממשלה להעביר את הסמכות האמורה לשר אחר".

בעניין עיסוק בתחום ההגבלות של משרד התקשורת – "למען הנראות הציבורית, ראש הממשלה מקבל על עצמו את האמור בחוות הדעת".

בעניין חקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי, טוען ראש הממשלה כי "אין כל מקום להגביל את ראש הממשלה בענייני חקיקה. ההגבלות שחלות על ראש הממשלה בענייני חקיקה הן ההגבלות על פי כללי האתיקה של חברי הכנסת. הגבלות אלו אינן עניין להליך דנן העוסק בהסדר ניגוד העניינים המנהלי".

ראש הממשלה הודיע כי הוא מקבל על עצמו את האמור בסעיף 2 לחוות הדעת בכל הנוגע להיקף חובת ההימנעות.