בפרשתנו מספרת התורה על הצלחתו ועשירותו של יצחק אבינו: 'וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ ה' ושואל רבינו הקדוש מה התוספת במילים 'ויברכהו ה'?
ומתרץ רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'שלא נכנס בו עין הרע מהפלגת הריוח כי יצו ה' אתו את הברכה'. עד כאן לשון קודשו.
ובפרשת עקב, מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ'. שבארץ ישראל אין צריך העשיר להתנהג כעני ומסכן, מחשש עין הרע, כיון שעין הרע מתחיל כשאחד עני ואחד עשיר, אבל בארץ ישראל כולם יהיו עשירים, כי לא יחסר בה כלום לאף אחד, ולכן בארץ ישראל יכול להתנהג בעשירות.
עוד באתר:
וזה לשון קודשו: 'לפי שיש בני אדם שהגם שהם עשירים מתנהגים כמנהג עניים, שלא ישביע עצמו כדי שלא יראה שהוא עשיר, לזה אמר 'אשר לא במסכנות', כי המיחושים [של עין הרע] יהיו מאמצעות זה עשיר וזה עני, ואינם בעיר הלזו. ונתן טעם לזה באומרו 'לא תחסר כל בה'. פירוש, בשלמא אם העושר בא מזולת הארץ זה משתדל ומעשיר, וזה אינו משתדל ומעני, אבל כיון שהעושר בארץ הוא תלוי, והמעשיר מהארץ מעשיר, ונתחלקה לכולם בשוה, אם כן כולם עשירים'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים תולדות פרק כו פסוק יב. עקב פרק ח פסוק ט]
