בפרשתנו מסופר שבא יעקב אבינו אצל הבאר, וראה את רועי הצאן שנתאספו ליד הבאר, ואומר להם יעקב אבינו 'הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ'.
ומבאר רבינו האור החיים הקדוש, מה זה ענינו של יעקב אבינו האיך הרועים מתנהגים עם הצאן?
ומתרץ רבינו הקדוש וזה לשון קודשו: 'טעמו אשר נעשה שופט להם, הוא לצד צער בעלי חיים דבר תורה, וחש על הצאן'. עד כאן לשון קודשו.
עוד באתר:
ובפרשת וישלח מצינו שיעקב אבינו עשה סוכות לבהמות כדי להגן עליהם מהחום. וכותב רבינו הקדוש שזה דבר שלא עשה עדיין שום אדם מעולם, ויעקב ייחס לזה חשיבות מיוחדת.
ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת'. וזה לשון קודשו: 'ואם תאמר, וכי בשביל שעשה שם יעקב סוכה יקרא למקום כן. אולי, כי עשה דבר חדש בחמלתו על המקנה, מה שלא עשה כן אדם קודם, שיכין סוכה לבהמות, ולשינוי חדש קרא המקום עליו'. עד כאן לשון קודשו.
ונמצינו למדים: חשיבות ענין 'המרחם על הבריות' שזה כולל גם רחמנות על בעלי חיים, עד כדי כך שיעקב אבינו קרא את המקום, על שם הסוכות שעשה לבעלי חיים.
[אור החיים ויצא פרק כט פסוק ז. וישלח פרק לג פסוק יז]
