וארבעה צומות הם, צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי (על פי זכריה ח'). ואמרו רבותינו ז"ל: צום הרביעי – הוא י"ז בתמוז, שתמוז הוא החודש הרביעי למניין החודשים שמתחיל מניסן, וצום החמישי הוא צום תשעה באב; וצום השביעי הוא צום גדליה, בג' בתשרי; וצום העשירי הוא צום עשרה בטבת.
צום שבעה עשר בתמוז, הצום הפותח את תקופת האבל בשנה הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש. עם צום זה מתחילים ימי בין המצרים בהם נוהגים מנהגי אבלות, המחמירים והולכים עם התקרב יום חורבן הבית, ט' באב.
ביום זה הובקעה חומת העיר ירושלים, תחילתו של תהליך שהוביל לחורבן בית המקדש השני. אגב, בבית המקדש הראשון גם הובקעו חומות העיר בתאריך קרוב מאד, ט' תמוז.
עוד באתר:
"חמשה דברים אירעו את אבותינו
בשבעה עשר בתמוז…
נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר,
ושרף אפוסטומוס את התורה,
והעמיד צלם בהיכל…"
תאריך י"ז בתמוז שנת 70 לספירה מציין את הבקעת חומות ירושלים בידי טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל. המצור של הרומאים על ירושלים החל בחודש ניסן שנת 70 לספירה, ונמשך שלושה חודשים עד להבקעת החומר בחודש תמוז. כשלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה, נכבשה ונהרסה ירושלים בידי צבאו של טיטוס, ובית המקדש הועלה באש. מאחר שחורבן הבית השני נחשב חמוּר יותר מחורבן הבית הראשון, נקבע התאריך המאוחר יותר – י"ז בתמוז – כיום צום לזכר הבקעת חומות העיר (במקום ט' בתמוז).
כיצד מקיימים את צום י"ז בתמוז?
- אין לאכול או לשתות מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים
- נשים הרות ומיניקות – ואנשים שעשויים להיפגע בריאותית – פטורים מהצום
- אם י"ז בתמוז חל בשבת, דוחים את הצום ליום ראשון
- רחצה, סיכה בשמן ונעילת מנעלי עור – מותרות כולן
- החזן מוסיף את ברכת "עננו" בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה
- היחיד מוסיף את הבקשה רק בתפילת המנחה (ובחלק מהעדות גם בשחרית)
- אומרים "סליחות" ו"אבינו מלכנו"
- אומרים י"ג מידות" (שמות ל"ב,י"א), הן בתפילת השחרית והן בתפילת המנחה
- הפסוקים מישעיה (נ"ה,ו' – נ"ו,ח'), העוסקים בחידוש עבודת בית המקדש, נקראים כהפטרה לתפילת המנחה
