ארי טננבוים יצא לבדוק במקורות: מי מציין את 'ליל ניטל' ומדוע?

השקר של המומר

"אתה יודע". אמר המומר למלך "כל שנה היהודים נוהגים להפסיק ללמוד תורה ללילה אחד בגלל יום ההולדת של ראש הנצרות".

"חוצפה שכזו". אמר המלך. "אינני מאמין".

"בוא נלך לרב העיירה ויראה המלך במו עיניו את דבר החוצפה". הציע המומר. המלך הסכים והכרכרה המלכותית יצאה לרחובות היהודים.

באותה שעה ישב הרב בביתו ומשראה שהמשמש שוקעת, סגר את ספר הקודש בו היה עסוק באותה שעה, נשק לו והחזירו למקומו.

אז קרה דבר פלא. הרב ניסה להכניס את הספר לארון והוא נשמט מידיו של הרב ונפל בכל רעש גדול על הרצפה. הרב הרים את הספר, נשק לו וחזר לשים שוב את הספר בארון. ושוב החליק הספר מידו של הרב יישר לרצפה.

הבין הרב כי יד אלוקים היא. הוא נטל את הספר והחל מעלעל בו. אולי יימצא בספר חידוש שיניח את דעתו מדוע זה נפל מידו.

כך ישב שעה ארוכה ושקע בעולמה של תורה.

באותה שעה הגיעו המלך והמומר לפתח ביתו של הרב. "נלך לחלון". אמר המומר והשניים צעדו חרישית. כשהציצו פנימה מה רבה הייתה פליאתו של המומר בראותו כי הרב יושב ולומד. לא סתם לומד. שקוע כל כולו בלימוד.

"שקרתני". אמר המלך וציווה להעניש את המומר קשות.

מי נוהג לציין את 'ליל ניטל' ולמה?

לא באמת חשבתם שיגיע 'ליל ניטל' ולא נצא לבדוק מי נגד מי.

אז בואו נצא למסע ונבין למה יש הנוהגים לא ללמוד תורה בליל ניטל.

השם ניטל הינו ביטוי ל'יום הולדת'. היום המדובר הוא יום הולדתו של 'אותו האיש', ט' טבת, זה שנוהגים לא לציין את שמו (ראש הנצרות). ראשי תיבות ניטל: "נישט יידן טאָרן לערנען", בתרגום חופשי: ליהודים אסור ללמוד תורה. האיסור חל מהשקיעה עד חצות הלילה.

יש חילוק מתי יוצא ליל ניטל. יש האומרים כי זה יוצא בשבע בינואר ויש אומרים שזה בלילה שבין ה-24 בדצמבר ל-25 בדצמבר. יש הנוהגים לציין את שני הימים אך רובם מציינים את הלילה הזה כאפשרות השנייה.

לרוב, מי שנוהג 'לחגוג' את ליל ניטל, אלו החסידים. יש מהם שסוברים כי אסור ללמוד בניטל כי אבלים על לידתו. אחרים טוענים שהפוך, לא לומדים באותו הערב כדי שילכו לישון מוקדם וכשיגיע חצות הלילה, עת הנוצרים קמים לתפילתם, יקומו היהודים ויתפללו (תיקון חצות) כנגד תפילתם של הגויים.

הדעה הרווחת הינה של הרבי מליובאוויטש שסובר כי אין לתת לטומאה כח לינוק מהתורה ולכן נמענים מללמוד כדי שלא להעביר לכוחות הטומאה את זיווה של תורה.

הספרדים אינם נוהגים לציין יום זה. מרן הרב יוסף זצ"ל אמר כי פעם בזמנו היה איסור לצאת מבית המדרש ומכאן התגלגל בטעות לא ללמוד בכלל ביום הזה. הרב מרדכי אליהו אמר שזה בכלל היה נהוג בחוץ לארץ ומזמן כבר ביטלו את המנהג הזה.

להפעיל את הראש

אז מי שכן נוהג לציין את הלילה הזה בלא לימוד תורה, מה הוא עושה?

יש המנצלים את הזמן לסדר את כל שטרי חובותיהם. או בעברית: לטפל בכל הניירת של רשות המסים / המים / השמל / התעבורה (דוחו"ת) ועוד.

יש המנצלים את הזמן לשחק שחמט. אם לא להפעיל את הראש בלימוד, לפחוד בדברי חכמה.

ונסיים בסיפור פיקנטי שמדגיש לנו שבין אם אתם מציינים את היום הזה ובין אם אתם לא רואים בו חשיבות, אין העולם עומד בזכות התורה:

כומר אחד ששאל את ר' יונתן אייבשיץ: הרי אתם טוענים שהעולם מתקיים מהתורה אז איך בליל ניטל העולם מתקיים. השיב לו ר' יונתן אייבשיץ: מכיוון שמנהג ישראל, תורה הוא, ממילא כאשר מקיימים את המנהג לא ללמוד – על ידי זה העולם מתקיים.