היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע כי החליט לאמץ את ההמלצות שבדו"ח הצוות לשיפור המענה על תלונות נגד שוטרים, בראשו עמדו המשנה ליועמ"ש (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי, וסמפכ"ל המשטרה, ניצב אלון אסור. היועץ המשפטי לממשלה בירך על השלמת העבודה על הדו"ח. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה מתכוון לעמוד בקשר עם פיקוד המשטרה על מנת לעקוב יחד אחר יישומו.
בעקבות גל המחאות ביולי 2019, שבא בתגובה לאירוע המצער בו נהרג סלומון טקה ז"ל כתוצאה מירי שוטר (בהמשך הוגש כתב אישום נגד השוטר ומשפטו מתנהל בימים אלה), קיימו היועץ המשפטי לממשלה, מ"מ המפכ"ל ובכירי מערכת אכיפת החוק פגישות עם נציגים של קהילת יוצאי אתיופיה אשר העלו טענות הנוגעות ליחסן של משטרת ישראל והמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) כלפי בני הקהילה.
בפגישות השתתפו גם מנכ"לית משרד המשפטים דאז, ומנהל היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. בעקבות פגישות אלו החליטו היועץ המשפטי לממשלה ומ"מ המפכ"ל על הקמת צוות משותף של משרד המשפטים ומשטרת ישראל, אשר יבחן, בהמשך לעבודה שכבר נעשתה בנושא, כיצד ניתן להמשיך ולשפר את המענה של משטרת ישראל ומח"ש לתלונות נגד שוטרים, ולהבטיח טיפול מהיר ואפקטיבי בהן.
עוד באתר:
בצוות שבראשו עמדו נזרי ואסור היו חברים גם ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל; היועצת המשפטית למשטרת ישראל; ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל; המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי); המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי); המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ומנהלת המחלקה לחקירות שוטרים.
בהתאם להסמכה שניתנה לו, הצוות עסק בעיקר באופן הטיפול בתלונות במשטרה ובמח"ש, ובממשקים ביניהן בכל הנוגע לטיפול בתלונות, ובכך עוסקות ההמלצות, ולא בהיבטים מערכתיים וציבוריים אחרים בהם לא הוסמך הצוות לעסוק. ההמלצות עוסקות בין היתר בשיפור הממשק בין מח"ש ומשטרת ישראל, בהרחבת שקיפות הטיפול בתלונות מול הציבור וכן בחיזוק והעצמת הכלים הפיקודיים שבידי המפקדים במשטרת ישראל לטיפול בתלונות, תוך שמירה על זכויות השוטרים, ובשים לב לצורך לאפשר למשטרת ישראל למלא את משימותיה כנדרש.
יצוין, כי דו"ח הצוות הושלם כבר במהלך פברואר 2020, ואולם פרסומו הושהה לשם עריכת השלמות ובדיקות בעניינים שונים.
הדו"ח המסכם של עבודת הצוות כולל שורה של המלצות, ובהן המלצה לגיבוש פקודה כוללת של משטרת ישראל בנושא השימוש בכלים פיקודיים, שתכלול, בין היתר, את הגדרת הכלים הפיקודיים העומדים לרשות המפקדים והבניית שיקול הדעת לשימוש בכלים השונים, וכן הטמעת הפקודה.
על מנת שניתן יהיה לבחון את המשמעויות של השימוש בצעדים פיקודיים במקרים בהם הוחלט לסגור תלונה במח"ש, בוצע פיילוט תחום בזמן, במסגרתו העבירה מח"ש למחלקת המשמעת במשטרת ישראל תיקים, לשם בחינת האפשרות לנקוט בצעדים פיקודיים (או מערכתיים אחרים). הפיילוט הצביע על כך שבשליש מהתיקים שהועברו ממח"ש ניתן לנקוט בהליכי תיחקור או הפקת לקחים. לאור זאת, ממליץ הצוות לבחון אפשרות לאימוץ מתווה קבוע, שיאפשר העברת מידע מהירה בין מח"ש למשטרת ישראל ביחס לתיקים סגורים, לצורך נקיטת הליכים פנים-משטרתיים.
כמו כן, במקרים בהם מוגשת תלונה או נפתחת חקירה במח"ש, וישנן ראיות מינהליות המצביעות לכאורה על התנהלות לא ראויה של שוטר, הצוות ממליץ לבחון נקיטה בכלים פיקודיים באופן מיידי, גם במקביל להליכים במח"ש, תוך נקיטת האמצעים הנדרשים למניעת שיבוש החקירה או הטיפול בתלונה.
בהתאם לכך, הצוות ממליץ על קביעת נוהל משותף, ייעודי לעניין זה, למח"ש ולמשטרת ישראל, שיסדיר את ממשקי העבודה בין הגופים, ובפרט בעת פתיחה בחקירה פלילית נגד שוטר, בכל הנוגע להליכים המשמעתיים/פיקודיים שיינקטו כנגדו. בנוהל תוסדר העברת המידע, יקבעו הכללים הנוגעים לסוג ואופי המידע המועבר, מועד העברת המידע והדרג הרלוונטי במח"ש ובמשטרה שיש לדווח להם על אודות פתיחה בחקירה.
המלצה נוספת נוגעת לקביעת נהלים ברורים באשר להיזון (הזנת נתונים) החוזר בין מח"ש והמשטרה, ביחס לתיקים בהם החליטה/המליצה מח"ש על העמדה לדין משמעתי של שוטר. הצוות ממליץ ליצור ממשק ממוחשב להעברת נתונים רלבנטיים בין מערכות המידע במח"ש ובמשטרת ישראל.
עוד ממליץ הצוות כי משטרת ישראל תפרסם לציבור באופן יזום, אחת לשנה, נתונים אודות הטיפול בכלל התלונות שהתקבלו ביחידותיה השונות, ובכלל זה מספר התלונות שהוגשו, ההליכים באמצעותם טופלו, הצעדים שננקטו, לרבות צעדים פיקודיים ומשמעתיים, וכיו"ב.
כיום, קיימות הוראות שונות המסדירות מסירת מידע למתלוננים בדבר הטיפול המשטרתי בתלונותיהם. הצוות ממליץ להקנות זכויות נוספות ברוח חוק זכויות נפגעי עבירה, למתלוננים שתלונתם מתבררת בהליך משמעתי ולעגן אותן כנדרש. הזכויות הנוספות וסייגיהן יוגדרו לאור המאפיינים הייחודיים של עבודת המשטרה, וכן לאור הרציונלים הייחודיים של הליכים משמעתיים, בשונה מהליכים פליליים.
יובהר כי ההמלצות המפורטות בדו"ח (בעמ' 26-23) מצטרפות לפעולות שנעשו במשטרה ובמח"ש. כך למשל, בשנת 2014 החלה משטרת ישראל בתכנון והטמעה של תוכנית מערכתית רחבה, שתכליתה שיפור השירות לקבוצות מיעוט שונות בקרב החברה הישראלית ובדגש על יוצאי אתיופיה.
בנוסף, ביצעה המשטרה מהלכים משמעותיים שתכליתם הידוק הפיקוח על השימוש בסמכויות השוטרים. במסגרת זו, הידקה המשטרה את הפיקוח על השימוש בטייזר, לאור טענות שעלו על שימוש בו מעבר למידה הנדרשת. במהלך שנת 2019 הוכנסו לשימוש במשטרה אלפי מצלמות אותן נושאים שוטרים על גופם המתעדות בזמן אמת אירועי מפגש בין שוטר לאזרח.
בנוגע לפעולות שנעשו במח"ש – הושם דגש על הנגשת ומסירת מידע על עבודת המחלקה והועלו לאתר טפסים בשפות שונות, שמטרתם הנגשת ומיצוי זכויות של מתלוננים ונפגעי עבירה. כמו כן, במסגרת הרפורמה הורה שר המשפטים על נקיטת צעדים לייעול עבודת מח"ש ולשיפור אמון הציבור בה, חלקם כבר יושמו ובהם הקמת מוקד טלפוני חדש למח"ש.
