צעיר (34), תושב רמת גן בעל עסק לחומרי גלם לתחום ההסעדה נקלע לסחרור כלכלי, לאחר שחברת קייטרינג "עקצה" אותו – כך נטען בבקשה להסדר נושים שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, אותה הגיש בשמו עוה"ד צבי וישנגרד.
בבקשה מתואר כיצד לקוחה של הצעיר, חברת הקייטרינג, שעמדה בפני חדלות פירעון, הזמינה ממנו חומרי גלם בעלות של 600 אלף שקלים, תוך שהיא מפקידה בידיו במודע צ'קים שאין להם כיסוי. כעבור מספר שבועות פורקה החברה, והותירה את הצעיר בבור כלכלי בלתי ניתן לכיסוי.
לדברי עוה"ד וישנגרד, הצעיר, ששימש כערב לכל הלוואות החברה שבבעלותו, מצא את עצמו בחוב עתק בגובה של 1.9 מיליון שקלים – מול 30 נושים, ביניהם בנקים וחברות אשראי.
עוד באתר:
לאחר מספר חודשים שבהם ניסה לשווא לצאת מהסחרור הכלכלי, לא נותרה בידיו ברירה, והוא נאלץ לסגור את העסק, לפטר את עובדיו, ולשלם להם את מלוא זכויותיהם על פי חוק.
בשלב זה, פנה הצעיר לעוה"ד צבי וישנגרד אשר הגיש בשמו בקשה להסדר נושים לבית משפט השלום בת"א במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
לדברי עוה"ד וישנגרד, הצעיר מתגורר בשכירות, ואין בבעלותו דירה. הוא בעל השכלה תיכונית בלבד, אין לו תעודת בגרות ולא תואר אקדמי כלשהו, ועל כן יכולת ההשתכרות והחזר החוב שלו נמוכה מאד.
לדברי עוה"ד וישנגרד בימים אלה משמש הצעיר בתפקיד מאבטח ומשתכר למחייתו כ-6,000 שקלים בלבד בחודש, המספיקים אך בקושי לסיפוק צרכיו הבסיסיים.
בשל כך הציע עוה"ד וישנגרד הסדר נושים, לפיו יגייס הצעיר 130 אלף שקלים מקרובי משפחתו, סכום המהווה כ-7% מחובו, ושאר החוב יימחל לו.
להסדר זה התנגדו כל הנושים - מצב שבו, על פי תקנות החוק הישן לפשיטת רגל והסדר חובות – לא ניתן לקבל את הסדר החוב המוצע.
חלק מהנושים ציינו כי ישקלו את ההסדר אותו הציע הצעיר, רק אם ישפר את הצעתו, וכך, לאחר מספר שבועות, שב הצעיר עם הצעה משופרת, במסגרתה הציע להשיב לנושיו 150 אלף שקלים. אך גם להצעה זו התנגדו רוב הנושים, והעניין התגלגל להכרעתו של בית משפט השלום בתל אביב.
בנקודה זה, פנה עוה"ד וישנגרד לכבוד שופט דן סעדון, וציין בפניו כי החוק החדש מאפשר לבית המשפט לקבל הסדר חובות גם כאשר לא התקבלה הסכמה מצד הנושים והממונה, וזאת במקרה וישתכנע כי מדובר בהסדר הטוב ביותר לצדדים – שניתן להשיגו מתוקף הנסיבות.
לדברי עוה"ד וישנגרד, אם ייאלץ הצעיר להיכנס להליך של שיקום כלכלי (הכינוי להליך של 'פשיטת רגל' על פי החוק החדש) אזי, יכולת ההחזר החודשית שלו תהיה נמוכה מאד, ותעמוד על לא יותר מ-1,500 שקלים בחודש.
היות והליך השיקום הכלכלי עומד על פי החוק החדש על 48 חודשים – יוכל הצעיר להחזיר לא יותר מ-75 אלף שקלים לנושיו – סכום שללא נמוך בצורה משמעותית מול הסכום אותו הציע במסגרת הסדר הנושים. מעבר לכך, כניסה בגיל כה צעיר להליך שיקום כלכלי, תפגע קשות במוניטין הכלכליים של הצעיר, וזאת על לא עוול בכפו, מפני שכאמור, האיש נפל קורבן לתרגיל עוקץ.
בנוסף, טען עוה"ד וישנגרד, כי אם ייפתחו נגד הצעיר תיקים בהוצאה לפועל, הוא לעולם לא יצליח להחזיר את חובו, אלא במקרה הטוב רק את הריבית החודשית על חוב זה – והדבר יהפוך אותו לחייב נצחי, ולמעשה לאזרח חסר תקווה החי בשולי החברה. "בנסיבות אלו", כתב עו"ד וישנגרד, "הליך הסדר חוב הוא המוצא האחרון העומד למבקש לפתוח דף חדש בחייו, לשקם אותם כלכלית ונפשית ולחזור למסלול".
כבוד השופט דן סעדון, שדן בבקשה, אישר בצעד תקדימי את ההסדר. זאת לאחר שהשתכנע כי מדובר בפתרון הטוב ביותר לכל הצדדים: הנושים יקבלו את המירב, והמבקש לא ייאלץ לעמוד במגבלות של פושט רגל.
"במקרה שלפנינו נראה כי הצעתו המשופרת של היחיד (הכינוי לחייב על פי החוק החדש) הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה... התמורה לכל נושה מהצעתו של היחיד עולה על התמורה שתתקבל במסגרת הליך הנפתח בצו פתיחת הליכים", קבע השופט סעדון.
עוד ציין השופט כי לאור כל הנסיבות בתיק, והעובדה שהתמורה שיקבלו הנושים בהסדר זה עולה על זו שהייתה מתקבלת לו היו נפתחים הליכים נגד היחיד, הוא מתקשה להבין כיצד הנושים סירבו לקבל את ההצעה אותה הגיש עו"ד וישנגרד.
"הגם שאיני קובע שהתנגדות הנושים מבוססת על שיקולים זרים, קשה מאוד להצדיק את עמדתם על בסיס שיקולים כלכליים", סיכם השופט סעדון את החלטתו.
לדברי עוה"ד וישנגרד מדובר בפסיקה תקדימית שתגרום למהפכה בכל תחום חדלות הפירעון. "למעשה פסיקה אמיצה זו מתווה לראשונה דרך לחייבים רבים, כיצד להגיע להסדר חובות מקל - התואם את יכולת ההשתכרות האמיתית שלהם – וזאת מבלי להיגרר לחיי חוב ועוני לאורך שנים, ומבלי להפוך למצורעים כלכליים על ידי גופי האשראי והבנקים בישראל".
