אריטוריקה בפרשה: בואו – הזווית שתעזור לנו בעולם העסקים \ ארי טננבוים

ראיתם פעם מורה צועק על תלמיד: "בוא למנהל?". כל עוד הוא לא ילך אתו ביחד המשפט יהיה מנוסח כך: "לך למנהל". להגיד לתלמיד בוא למנהל, בו-בשעה שהוא יוצא מהכיתה והולך אליו – זה לא מסתדר תחבירית.

מסתבר שבפרשת השבוע ה' מדבר אם משה ואז במקום להגיד לו "לך" לפרעה (ותתרה בו שיוציא את עם ישראל ממצרים) ה' אומר לו "בוא" אל פרעה. אבל היי, כל עוד הוא הולך מהמקום בו דיבר עם ה' והולך אל פרעה הרי שהוא "הולך" ולא "בא". אם כן, מדוע כתוב בפרשה "בוא"?

אז חוץ מהמסר היפה שיש כאן בעבודת ה' – יש כאן גם מסר לאומנות הדיבור.

עוד באתר:

בעקבות הטרגדיה

למה הפסיק מרן הרב עובדיה לשמש סנדק לתאומים?

אלי יעקובוביץ

הפיגוע בעמקים

כתב אישום: הרוויח 700 שקל ליום ורצח את שמשון ואביב

קובי פינקלר

אטימות או אנטישמיות?

בגלל סיגריה: עשרות חרדים נזרקו מהאוטובוס בצומת

גדי פוקס

מציון תצא תורה

מוצ"ש שבת שירה: שיעורו השבועי של מרן הראש"ל

מערכת אמס

ה' אומר למשה דווקא את המילה 'בוא'. כי בשביל לפעול בענייני קדושה אדם צריך 'לבוא', להיות מחובר. לא 'ללכת' לעשות ציווי ה' – אלא 'לבוא' לתוך הציווי כביכול, להתאחד אתו.

כשעושים מצווה זה לא "אני הולך להניח תפילין". אלא "אני בא להניח תפילין", "אני בא לעזור להורים". אני נכנס למצווה ואני גורם לה שהיא תהיה חלק ממני.

נו, נקודה יפה. הבטחתי קשר לאומנות הדיבור. אז בואו:

יש שתי צורות איך לשכנע עם אנשים. צורה ראשונה: יש את המוצר. יש אותי כמוכר ואני פלוס המוצר צריכים להוציא מהקונה את השטר שנח לו בשלווה בארנק.

זה ילך בצורה הזאת שבה אני מסביר לו (לא משנה כמה במתק שפתיים) שזה המוצר שהוא צריך, זה התכשיר הכי חדש ואיכותי בארץ וזה משתלם לו כי מחר כבר מאוחר.

שימו לב שבכוונה השתמשתי בדוגמה הזאת. יש כאן את כל הפרמטרים שיכולים לגרום לאדם לקנות את מה שהצעתי לו. גם הסברתי לו למה הוא צריך את זה. גם הסברתי לו למה אני מוכר את זה וגם קבעתי לו דד-ליין עד מחר (דבר, כך לטענת המומחים, שהוא חובה. לקבוע זמן אחרון. משהו שיניע לפעולה – הנה למדנו עוד מושג ברטוריקה).

ובכל זאת. יכול להיות שהוא יסרב. קורה.

הדרך השנייה לשכנע את העומד מולכם – ואתם בטח מנחשים שאני מקשר את זה למילה 'בוא' שבה אנחנו עוסקים – היא לעזוב את כל השיטות המתוחכמות, האמונות הטפלות והמשחקי הלוליינות.

היא פשוט להביא את הקונה למוצר שלך.

זה גם שכנוע. אבל זה בהחלט מגיע משכנע פנימי ועמוק. אני לא בא לחרטט אותך "תראה זה המוצר הכי טוב בשבילך / הכי טוב בארץ / זה משתלם לך / מחר זה כבר יחסר", אלא להראות לך "בוא", אני – המוכר / המשכנע – נהנה מזה. תבוא ותסתכל בעצמך.

ראשית חשוב לדעת שאין כמו דוגמה אישית. מי שמוכר משקאות והוא עצמו שותה מהם תוך כדי משא ומתן – עושה בשכל רב. מי שמוכר שעונים ותוך כדי עונד את השעונים שלו (ואף מפעם לפעם מציץ בשעון) חכם ביותר! ב. אני מפסיק לשכנע אותך כמה זה טוב לך, כמה זה ישתלם לך. אני פשוט יביא אותך לתוך המוצר (מטפורית) ויגרום לך להבין למה זה חשוב לך.

ככל שנתמיד בגישה הזאת, בחיים בכלל ובעסקים בפרט, של "בוא" ולא "לך", הרי שנצליח יותר.

בואו – ונכבוש את העולם.