המושפע והמשפיע \ הרב נהוראי משה אלביליה

קרבן פסח הוא אחד הסמלים אם לא הסמל המובחר ביותר אצל העם היהודי, מזמן יציאת מצרים עד ימינו אנו, אמנם אין לנו לא לוי על דוכנו, ולא ישראל במעמדו, אבל עדיין גם כשמגיע ליל הסגר עושים זכר בשביל שלא יעלם הטעם הנפלא של קרבן פסח.

בפרשת השבוע אומרת לנו התורה הקדושה: "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים" (שמות יב,ו).

כתב הילקוט שמעוני דבר פלא (רמז קצה'): "ומפני מה הקדים הכתוב לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים. ר' מתיא בן חרש אומר הרי הוא אומר ואעבור עליך ואראך, הגיעה שבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו. ולא היו בידם מצוות שיתעסקו בהן כדי שיגאלו. שנאמר ואת ערום ועריה, מן המצוות. ונתן להם הקב"ה שתי מצוות. מצוות פסח ומצוות מילה שיתעסקו בהן כדי שיגאלו. ר' אליער אומר ארבעה היו בידם, ומפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו שלושת ימים, לפני שהיו ישראל שטופים בע"ז במצרים, עכ"ל.

והקשה בספר דגל המוסר לגאון מצרפת ר' גרשון ליבמן זצוק"ל ראש ישיבת "אור יוסף" נובהרדוק – וכי באמת לא היה מספיק לכלל ישראל כל התקופה של הנסים והנפלאות שראו במצרים, וכל עניני ההשגחה פרטית של עשרת המכות? ומה זה באמת משנה שהמצרים היו שטופים בע"ז, הרי גם הם אחרי שראו את הנסים נאמר "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ", הכירו ביד ה'? וגם עם ישראל ידעו שהכל נעשה בשבילם, ובשביל זה צריך את שחיטת הפסח להראות שאין ממש באלוהיהם? לשם איזה תועלת?

ומתרץ דברים נפלאים ביותר, וזה לשונו: "ואפשר להתעורר מכאן איך שרק השי"ת אל דעות ה', הוא יכול להכיר ולדעת מהו המפריע הראשון המעכב את האדם להגיע אל ההרגש של השגחה ובטחון. זהו ה"צמצום" הגדול הנגרם לאדם מכל מיני סבות ומקרים, האדם חושב שכל התנהגותו מבוססת על השכל, וכל מה שהוא מבקש רק השתדלות, פשוט אצלו שזה דבר שהשכל מחייב אותו וכל אחד מבין זאת, אך מכאן יש לנו להתעורר, שהמצב הוא דווקא הפוך, זה לא מן השכל, רק מהשפעה של הסביבה והציורים. ורק הקב"ה בעצמו היה יכול להכיר את זה.

ובגלל זה הקפיד כביכול כל כך שאפילו אחר תקופה של נסים והרגשת ההשגחה, הרי בודאי שלמרות הכל אינם יכולים להפקיר את השפעת מצרים, ע"ז וכל התועבות שלהם, וזה ודאי עשה רושם כל כך עליהם שמכל ציור ומכל ראיה הושפעו בלי שיעור, ועל זה הייתה הקפידה שלא ייצאו עד שישחטו את אלוהי מצרים לעיניהם! לעיניהם של המצריים להודיע להם שאין בהם שום ממשות, וכאשר זה נעשה לעיניהם, זה עושה רושם אחר בלבו של האדם שיוצא במרידה ובבטול גדול נגד ההשפעות האלו.

"כן גם לנו לדעת שהמפריע שלנו הוא נובע רק מהשפעה, ועלינו למרוד במפריע הזה שעומד נגדנו בכל ענין ובכל דבר… ולהגיע לאיזה קנין בהשגחה ובטחון…ואז נצליח"

בחיי ביום יום אנו עטופים בסיבות שכליות לתרץ את הצלחותינו, מעשינו, השתדלותנו. קשה לאדם לתפוס את הברכה העצומה הטמונה בביטחון בה' לבדו. עד שפעמים רואים בחוש עד כמה אומלל מי ששם כל בטחונו באדם, שהוא משענת קנה רצוץ.

עלינו להילחם מול השפעה שכלית זו, ולשים כל ביטחוננו אל ה' לבדו. וזה סוד ההצלחה בחיים.

ובמבט אקטואלי לימינו, חשבנו שהנה, הגיע חיסון לנגיף קורונה וכבר רואים את האור בקצה המנהרה… אך לפתע פתאום מגיעות שמועות על מוטציות שונות ומשונות. חשבנו שבידינו הרפואה, אך בורא עולם מזכיר לנו שהכל בידיו, עלינו לבטוח בו לבדו בורא כל רפואות, ומנגד לעשות את ההשתדלות המוטלת עלינו. אך לא לבטוח בה שהיא תושיענו. אלא רק ה' לבדו- בידו להפך הכל לטובה!

בכוחנו להפוך עצמנו ממושפעים מסיבות טבעיות- למשפיעים על חיינו, משפיעים לטובה בזכות ביטחוננו בבורא עולם.

"ברוך…אשר יבטח בה'- והיה ה' מבטחו"!!!

וראיתי סיפור נפלא שיש בו מן המחשה נפלאה מה זה לבטוח בה' ולסמוך עליו (בטחתי ונושעתי, עמוד 48):

"יום אחד עליתי על טרמפ באשדוד, הנהג שהיה יהודי יקר שאותו עדין לא הכרתי אמר לי: יש לי סיפור לספר לך, לפני שבועיים נסענו קבוצה של משפחות מהקהלה שלנו לשבת גבוש ונופש בירושלים, הגענו למלון לפני כניסת שבת והתמקמנו בחדרים, פתאום אחד הילדים נזכר שהוא שכח ברכב איזו שקית, חפשנו את המפתחות ואז נזכרנו ששכחנו אותם בתוך הרכב, אנחנו רצים לרכב, ומה מתברר? הרכב ננעל בנעילה אוטומטית והמפתחות בפנים! זה היה מאוד עצוב, כי לא ידענו מה נעשה במוצאי שבת, אבל בקשתי מכל המשפחה שלכבוד שבת קודש נתאמץ לא לתכנן תכניות בשבת, וננסה לשכוח מהתקלה הזאת.

זה היה קשה מאוד, הוא ממשיך, אבל ברוך השם הצלחנו, במוצאי שבת בקשתי מהחברים שלנו שכל אחד יקח חלק מהמשפחה שלנו וככה נגיע לאשדוד ואני לאחר מכן אחזור לירושלים באוטובוס עם מפתחות הרזרבה שנמצאות בבית, ומשם אחזור לאשדוד עם הרכב.

לפתע אחד מהנופשים במלון שלא היה גר באשדוד התערב בשיחה שלי ואמר: אם הרכב שלי נעול, אני אשמח לעזור לך בחינם, אני פורץ במקצועי, ולא יודע למה, אבל בדיוק הפעם לקחתי איתי את הציוד ברכב…

הוא פתח לי את הדלת, עבודה ששווה 800 ₪, ולא רצה עליה פרוטה. ומזה למדתי שמי שמכבד את השבת תכבד גם אותו, ושהקב"ה מסדר לנו מבעוד מועד את הפתרון לדבר שעתיד להטריד אותנו רק נסמוך עליו ונבטח בו תמיד שהוא זה שנתן את המצוות הוא גם יידע לסדר לנו את הבעיות…

שנזכה!!

מוקדש באהבה לכל חולי הקורונה רח"ל, בארץ ובעולם, לרפואה שלמה בקרוב ממש..

אמן ואמן !!!