אי מיצוי הליכים: בג"ץ דחה את העתירה נגד התקציב ההמשכי

בג"ץ דחה היום (ראשון) על הסף את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד חוק התקציב ההמשכי שאושר בכנסת, בשל אי מיצוי הליכים.

על פי העתירה, ביום 29.12.2020 פורסמו ברשומות חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) וחוק יסודות התקציב (תיקון מס' 53), התשפ"א-2020. עיקרם של התיקונים בתיקון ההוראות החלות במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילת שנת הכספים. עוד בתיקון מס' 11 נקבעה כהוראת שעה "קופסה חוץ תקציבית" בהיקף של למעלה מ-50 מיליארד שקלים "לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה".

התנועה למען איכות השלטון בישראל, דרשה מביהמ"ש להורות למשיבים לבוא ליתן טעם מדוע לא יבוטלו התיקונים. כך, בכל הנוגע לתיקון מס' 11, נטען כי הוא משנה את מהותו של התקציב ההמשכי – ומצמצם עד מאוד את ההבדל בין תקציב המשכי לבין תקציב "רגיל" (בין היתר בקביעה כי התקציב ההמשכי יוצמד לשיעור הגידול באוכלוסייה ולא למדד המחירים לצרכן, כפי שקבע חוק יסוד: משק המדינה עד לתיקון). תיקון מס' 11, כנטען, עולה כדי תיקון חוקתי שאינו חוקתי ואף כדי שימוש לרעה בחוק יסוד; פוגע בעקרונות היסוד של השיטה; ופוגע בפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על פעולות הממשלה.

עוד באתר:

"טרוף טורף"

טרגדיה: נקבע מותו של העובד שנטרף על ידי נמר ב'תנכ"י'

פנחס בן זיו

צפו

המגיש נפגע מתגובות קוראי 'אמס'? "צביטה בלב"

פנחס בן זיו

עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו

צפו בדברים

מרן לאברכים: "מתחילים לזלזל במנהגים ונהיים רפורמים"

נתי קאליש

עוד נטען כי פגיעה בפיקוח הפרלמנטרי באה לידי ביטוי גם בהעברת הקופסה החוץ תקציבית וכי דינם של התיקונים בטלות נוכח פגמים בהליך החקיקה. אשר למיצוי ההליכים לפני הגשת העתירה, טענה התנועה שלגישתה, עתירות המופנות לחוקתיות חוקים או חוקי יסוד לא מצריכות מיצוי הליכים וזאת מאחר שלא יהיה במיצוי מעין זה "כדי להביא לשינוי מדיניות". כן הפנתה לשתי עתירות אחרות שהגישה שהועלו בהן טענות חוקתיות והן נדונו לגופן אף בהיעדר מיצוי הליכים כאמור.

נציגי הממשלה ציינו כי לשיטתם העתירה לוקה באי מיצוי הליכים. כך, צוין כי בית משפט זה שב ופסק כי החובה למצות הליכים חלה גם בעתירות התוקפות חקיקה. אשר לפעולות העותרת לפני הגשת העתירה, ציינו נציגי הממשלה שאין לראות בצעדים שנעשו עובר להשלמת החקיקה כמממשים את חובת מיצוי ההליכים. כן נטען כי הגשת עתירה המכוונת לתוקפם של חוקים או תקנות מבלי שמוצו ההליכים עשויה להוביל לכך שהיא לא תכלול את מלוא העובדות והטענות הרלוונטיות (וזאת, כנטען, בניגוד למצוות תקנה 2 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984).

הכנסת מצדה ציינה כי על פי רוב אין היא עומדת על מיצוי הליכים לפני עתירות חוקתיות. עם זאת, ציינה כי העותרת – כמו גם גורמים רבים אחרים – נוהגים לפנות לכנסת ולממשלה לאחר הליך החקיקה בפניות מקדימות ובהתכתבות זו יש כדי להביא לליבון הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות. הכנסת הוסיפה כי לא ברור מדוע בעתירה דנן, אשר לא מעוררת דחיפות מיוחדת, בחרה העותרת שלא לפעול באפיק זה.

השופט עוזי פוגלמן קבע כי אכן דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. "כידוע", כתב פוגלמן "ככלל, על הפונה לבית משפט זה מוטלת החובה להקדים ולפנות לרשות המוסמכת בטרם יגיש עתירתו. אין מדובר בעקרון טכני-פורמלי. הוא נועד לשרת תכליות מהותיות ובהן האפשרות שהפניה לרשות המוסמכת תחסוך את הצורך בהתדיינות משפטית. ואולם, אף אם הפנייה המוקדמת לא תוביל לתוצאה זו, הרי שיהיה בה ובהידברות עם הרשות כדי למקד את המחלוקת ולגבש את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעת בית המשפט".

"ראשית, בכל הנוגע לטענתה העקרונית של העותרת שלפיה הכלל בדבר מיצוי הליכים לא חל בעתירות חוקתיות, הרי שכבר נקבע כי "אין לקבל כי לכלל בדבר החובה למצות הליכים בטרם פניה לבית משפט זה אין תחולה בעתירה התוקפת תוקפו של חיקוק". על כלל זה חזר בית משפט זה בשורה ארוכה של פסקי דין. זאת ועוד, וכפי שציינו גם המשיבים, התכלית בדבר מיקוד המחלוקת בין הצדדים מתקיימת גם ככל שמדובר בעתירה המכוונת לתוקפו של דבר חקיקה".

"בכל הנוגע לעתירות שאליהן הפנתה העותרת, אשר לדבריה נדונו לגופן מבלי שמוצו ההליכים עובר להגשתן, הרי שמקובל עליי כי חובת מיצוי ההליכים אינה כלל נטול חריגים, וכי הפעלתו תיעשה בהתאם לנסיבות המקרה – ובכלל זאת, בין היתר, אם קיימת דחיפות מיוחדת להידרש לעתירה אף משלא מוצו ההליכים. ואולם, במקרה דנן לא הצביעה העותרת על טעם כלשהו שבגינו יש לחרוג מהכלל האמור. לבסוף, מצאתי לדחות גם את טענתה החלופית של העותרת שלפיה יש לראות בפעולותיה בהקשר של התיקונים כעמידה בחובת מיצוי ההליכים. מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם מעורבות משמעותית של עותר בהליך החקיקה תחשב, כשלעצמה, מיצוי הליכים מספק – איני סבור כי מעורבות העותרת בחקיקת התיקונים במקרה דנן עולה כדי מיצוי כאמור. זאת, בפרט בשים לב לתכלית כלל מיצוי ההליכים לצמצום ולמיקוד המחלוקת בין הצדדים עובר לפנייה לבית המשפט. נוכח כל האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף בשל אי מיצוי הליכים".