'אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה':
רבינו האור החיים הקדוש מבאר, שמי שיש לו כסף יותר מכדי צרכיו, עליו לדעת שהכסף אינו שלו, אלא של עניים ולומדי התורה. וזה רק מופקד אצלו, וזה לא שייך לו, וסך הכל הוא שומר את הכסף עבור העני, שנגזר עליו להתבזות, ולקחת מהעשיר את הכסף שהוא 'שלו'.
לכן יזהר העשיר, ויתבונן בדבר, ולא ירגיש התנשאות כשנותן צדקה, כי הכסף שייך לעניים ולומדי התורה, שרק נגזר עליהם, לפי חשבונותיו ומחשבותיו של הקדוש ברוך הוא, שאי אפשר להבינם, שיצטרכו להתבזות ולקחת את חלקם המופקד אצל אחרים.
עוד באתר:
וזה מרומז בפסוק שלפנינו: 'אם כסף תלוה את עמי' אם אתה רואה שיש לך הרבה כסף גם להלוות לאחרים. עליך לדעת ש'את העני' החלק השייך לעניים 'עמך' הוא בסך הכל מופקד אצלך, ואינו שלך. ולכן 'לא תהיה לו כנושה' אל תרגיש התנשאות כשאתה נותן לו צדקה או מלווה לו כסף.
ובספר הקדוש שחיבר רבינו האור החיים הקדוש, על נביאים וכתובים ושמו 'ראשון לציון', מפרש רבינו הקדוש את הפסוק במשלי 'אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְיךָ לַעֲשׂוֹת'. שאם עני בא לבקש צדקה אל תמנע ממנו את הטוב, כי בעצם הוא 'בעליו' האמתיים של הכסף שנמצא אצלך, שהרי אתה רואה 'שיש לאל ידך לעשות' כלומר שיש לך הרבה כסף ואפשרויות לעשות הרבה רווחים ועסקים, ולמה הקדוש ברוך נתן לך יותר מלאחרים??? הרי אדם לא ישן על עשר מטות, ולא אוכל עם עשר מזלגות, אם כן למה ה' נתן לך יותר מצרכיך??? אלא שסך הכל הוא הפקיד אצלך את הכסף של העניים, ולכן תתן בבקשה לעני את הכסף שלו, שנמצא אצלך, כי הוא הבעלים האמיתיים של הכסף.
ובספר הקדוש שחיבר רבינו האור החיים הקדוש על שולחן ערוך, ושמו 'פרי תואר' כותב רבינו הקדוש, מדוע לא תיקנו חכמים לברך ברכת 'שהחיינו' בכל פעם שהאדם מרוויח סכום יפה של כסף, ומה זה שונה מאחד שקונה בית חדש שמברך שהחיינו??? ומתרץ רבינו הקדוש, שכאשר אדם מרוויח כסף אינו בהכרח שהכסף שלו כי יש כאלה שהם 'שומרים את הכסף לאחרים ואינו שלהם', ואין להם לברך שהחיינו. ורק אחרי שקנו בית ונהנו מהכסף, התברר למפרע שהכסף שהיה אצלם הוא שלהם, ויכולים לברך שהחיינו.
[אור החיים פרשת משפטים פרק כב פסוק כד. ראשון לציון על משלי פרק ג פסוק כז. פרי תואר יורה דעה סימן כח ס"ק ד]
