קשה היה לנחמה נוטיק להיענות לבקשתי ולהנחות מפגש של ״נפלאות מתגברות״. זה מכבר נפטר בעלה הרב זלמן נוטיק ע״ה בדמי ימיו. גילה צעיר באופן ניכר מקבוצת המתגברות מתבגרות, ויתרה מזו, היא עדיין לא הרגישה שיש בכוחה לתרום, לעודד ולחזק אותן. אך מייד כשהחלה לדבר חוו כולן את נתינת הכוח. "הקב״ה בחר כל יהודי לקבל נשמה יהודית. בחר בגוף שיהיה כלי לנשמה האלוקית, ובתוך כל זה בחר את הדור שלנו" היא אמרה ושיתפה: "הייתה לנו תקופה לא פשוטה, אשפוזים וטיפולים, אבל הקב״ה כיוון כל אחד להגיע למקום מסוים כדי להגשים את השליחות. זה לא קל לעשות את זה במצבים מסוימים. הרבי כותב לאישה על קושי ומזכיר לה שהקב"ה הוא טוב ונותן טוב, כל יהודי חשוב לקב״ה והוא דואג לו כל הזמן, כמו ילד שנולד לעת זקנתם של הוריו. ההתבוננות השכלית בטוב הזה מחלחלת לרגש אט-אט, וככל שמתבוננים בזה יותר – זה נהיה יותר קל, וזה מידה כנגד מידה, זה גורם לטוב האלוקי הנסתר להתגלות. למרות שזה קשה יש לכל אחת את הכוח לראות את הטוב״. "המכתב הזה הלך איתנו כל הזמן בהגדלה". נחמה מספרת. "היינו בבידוד תקופה ארוכה ומה שהטריד את בעלי זה איך הוא עושה שליחות בתנאים כאלה. קנינו טאבלט והקלטנו שיעורים קצרים ורעיונות ושלחנו לילדים שהפיצו לאלפי אנשים. כל רופא שנכנס שמע מבעלי ״היין שייך לאדון אבל את התודה אומרים למלצר״, כלומר הרפואה שייכת לקב״ה אבל את התודה אומרים לרופא. הוא שלח את הרופאים הדתיים להתוועדות ולאחיות סיפר על פרשת השבוע".
על מצבנו בתקופת הקורונה היא אומרת: "שמעתי מסבתא שעושה קבלת שבת בזום וסבתא אחרת – שיעור ניגונים, ואחרת שולחת חידות. זה הגיוני? אבל אם הקב״ה הביא אותנו למצב הזה, אז כנראה זה הופך להיות הגיוני עבורנו להתחבר. עלינו לדאוג שהמחר יהיה יותר יפה מהיום, בעזרת עידוד, מילה טובה, עוד שיעור, החלטה טובה. לרשום כל יום שלושה דברים טובים שקרו לך. השנה המוזרה, השונה והמאתגרת הזו שאנחנו מצויות בה, תיזכר ותירשם בספר ההיסטוריה של עם ישראל".
כולנו מרגישות תקועות. המצב כללי אך גם מאוד אישי ותופס כל אחת בנקודות הכי פנימיות ועמוקות שלה. יש פה הזדמנות למפגש אישי עם הפרשה. את מוזמנת להצטרף ולקבל את חודש אדר שמח במיוחד ולהזמין את כל מי שבא לך לראות אותה שמחה השנה. והמפגש השבוע הוא עם פרשת משפטים, העוסקת בהשקפה היהודית לגבי דין ומשפט. משפט מבוסס על היגיון. כאשר אדם מבין בשכלו רעיון מסוים, הוא מסוגל להגיע להזדהות פנימית עם הרעיון. זוהי הפרשה ה-18 במספר, כמניין "חַי". הרבי מסביר שעל דברי התורה נאמר – "כי הם חיינו ואורך ימינו", כל דברי התורה הם החיים שלנו, כיהודים. אלא שיש חלקים בתורה שבהם אנו פחות חשים את הקשר עם חיינו; הרעיונות היפים נראים לנו מופשטים, מרוממים וקצת מנותקים מהמציאות הארצית שלנו. והנה החידוש – פרשת משפטים עוסקת ברובה במצוות 'מהשטח', למשל אדם השואל חפץ מרעהו והחפץ אבד, האם חייב לשלם? שני אנשים שרבו והגיעו לידי מכות – מה דינם? לדברים כאלה קל לנו להתחבר ואנו מבינים את ההיגיון שבהם. כך דברי התורה חודרים ומשתלבים בתוך החיים שלנו בצורה מושלמת, "כי הם חיינו".
עוד באתר:
אנחנו נמצאים בזמן מיוחד במינו, משהו עולמי קורה. נגיף קטן מטריף ומשנה את עולמנו. הנביא ישעיהו מתייחס לבלגן כזה שקורה בעולם: יבוא השופט הוא מלך המשיח, שיהיה אדון כל העמים, ויוכיח ויישר המעוות, לא תהיה מלחמה ולא יצטרכו כלי מלחמה. בזמן הגאולה יתנהל העולם על ידי מערכת משפט, שבראשה יעמוד המשיח והכול יחושו בבהירות, באמת הטהורה שבכל החלטותיו. כשמסתכלים סביב על מה שקורה בעולם מבינים שתקופה זו עומדת להתחיל בכל רגע.
