וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, וְהֶפְדָּהּ. אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:
התורה הקדושה צועקת כאן מעומק הלב על אורך גלות ישראל, וכפי שרבינו האור החיים הקדוש מפרש והולך ברמז הפסוקים, וכדלהלן.
'וְכִי יִמְכֹּר אִיש', הקדוש ברוך הוא שנקרא 'איש' כמו שכתוב ה' 'איש' מלחמה. 'אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה' מכר את כנסת ישראל הנקראת 'בתו' שתלך בגלות ותהיה ל'אמה' פירוש ל'שפחה' אצל הגויים.
עוד באתר:
ושואלת התורה הקדושה, מדוע 'לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים' שהרי היא כבר בגלות קרוב לאלפיים שנה, ומדוע שונה מכל אמה העבריה היוצאת לאחר שש שנים???
ולמרות שהיא 'אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ' שהיא ממשיכה לחטוא, אי אפשר לקרוא לה 'רעה' כי היא בגלות וצער, וזה מכריח אותה לחטוא. והקדוש ברוך הוא יכול לבחון הדברים רק לאחר שיקיים 'וְהֶפְדָּהּ' שיפדה אותה מהגלות, ואז יראה שרק כובד הגלות, וההימצאות שלהם בין הגויים, מונע אותם מלעבוד את ה' כרצונם האמיתי.
התורה מוסיפה וטוענת לפני הקדוש ברוך הוא: 'אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ' שבגלות כל השפע והטוב עבר לאומות העולם, כאשר 'עיני כל ישראל רואות', ואם בחר ה' חס ושלום אומה אחרת לתת להם שפע וטוב, אז לפחות 'שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע' שידאג שיהיה לכלל ישראל הצרכים המינימליים של 'שארה' כלומר אוכל, 'וכסותה' כלומר ביגוד, ו'עונתה' שהקדוש ברוך הוא יענה לתפלותיהם.
'וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ' כמו שאנו רואים שאין לבני ישראל את הצרכים הרגילים שהם צריכים, 'וְיָצְאָה חִנָּם' מהגלות, אפילו אין להם שום זכות של מצוות, ואפילו 'אֵין כָּסֶף' ואפילו שאינם כוספים לגאולה.
[אור החיים משפטים פרק כא פסוק ד]
