אדם נכנס לבר ומבקש מהמוזג: "תן לי את המשקה הכי חזק שיש לך! אני חייב לשכוח מהבוס שלי". המוזג מוזג לו כוס אחרי כוס.
עוברים כמה דקות והמוזג ההמום רואה אותו בוכה. "מה קרה?" שואל אותו המוזג "למה אתה בוכה ככה?".
"אל תשאל" הוא עונה. "במקום לשכוח מהבוס, עכשיו אני רואה אותו כפול"
עוד באתר:
מי ששותה בפורים כדי לברוח מהצרות לא בטוח שזה יעזור לו. נסו את השיטה בה נקטו אסתר ומרדכי שהובילה לחגיגות פורים ותגלו שהיא יעילה יותר: אסתר היתה המלכה, אשתו של אחשוורוש. מרדכי, גם הוא, "יושב בשער המלך". הוא לא סתם ישב שם. הוא ישב שם כשר בממשלת אחשוורוש. כך מסופר במדרש.
ההגיון אומר, שהדבר הראשון שהם היו צריכים לעשות כדי להעביר את רוע הגזירה, היה להפעיל את הקשרים שלהם בצמרת המשטר.
אבל בפועל הם נהגו אחרת. הדבר הראשון שהם עשו, היה: "לך כנוס את כל היהודים… וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים…". ושימו לב: מי גם צמה, ועוד שלושה ימים? אסתר המלכה.
רק אחרי הצום והתשובה, הם התפנו לפגישות מדיניות.
אסתר ומדרכי ידעו שהגזירה היא משמים והיא לא מקרית. היא אות מהבורא על הצורך לשוב בתשובה ולהתחבר שוב חזק לבורא. ואכן, רק אחרי שהם ידעו שעם ישראל התעורר בתשובה, הם פנו למישור הטבעי לבטל את הגזירה בדרכים טבעיות.
זה בעצם המסר של פורים: עם ישראל הוא לא עם ככל העמים, יהודי הוא לא כמו כל אדם רגיל בעולם. אצלנו המישור הרוחני הוא העיקר, התהליכים הטבעיים הם רק כסות לתהליכים הרוחניים, המכוונים על ידי ההשגחה העליונה.
מחקרים מראים, שכשיש קושי, הדאגה מהקושי ולא הקושי עצמו הם עיקר הבעיה והכאב! אדם מאמין שסומך על הבורא משיל מעצמו את הדאגות, וממילא כבר קל לו הרבה יותר.
לכן כשיש על יהודי גזירה, או כשהוא נתקל בקושי, הוא יודע למי לפנות. וכשנפנה אתם תראו שהכל ישתנה. נסו ותראו, זה עובד.
