במצוות קרבן פסח נאמר 'וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת'. ומפרש רבינו האור החיים הקדוש, שעל ידי עשיית מצוה, שורה השכינה על האדם, והוא נעשה מרכבה לשכינה.
וגם במילה מצוה מרומז שם הויה. שהרי יש במילה מצוה את האותיות ו"ה, וגם בשם הויה יש את האותיות ו"ה. ומהמילה מצוה נשארו אותיות מ"צ. ומהמילה הויה נשארו אותיות י"ה ובחילוף אותיות של א"ת ב"ש [חילוף אותיות א"ת ב"ש פירושו, לוקחים את האות הראשונה של האותיות שהיא א ולוקחים את האות האחרונה מהסוף שהיא ת ומצרפים אותם וזה יוצא א"ת.
שוב לוקחים את האות השניה מההתחלה שהיא ב ולוקחים את האות השניה מהסוף שהיא ש ומצרפים אותם וזה יוצא ב"ש וכן הלאה. והכלל בזה הוא, שאותיות שבאות אחת מול השניה הם מתחלפות זו בזו] ובדרך זו יוצא שאותיות מ"צ באות מול אותיות י'"ה ואם כן המילה מצוה היא עולה הויה.
עוד באתר:
וכפי שמובא גם במדרש שלאחר מתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל 'קחו אותי עמכם' כלומר כאשר תקיימו את התורה ומצוותיה, אני יבוא איתכם וישרה שכינתי עליכם.
ולכן רמזה התורה כאן במצווה הראשונה שנצטוו ישראל, *'ויקחו איש'* שעל ידי המצוה הם לוקחים את הקדוש ברוך הוא הנקרא 'איש' שיהיה להם עטרה לראשם. ובלשון קודשו של רבינו הקדוש *'כי במצוה זו, יקחו להם לקיחה גדולה ועצומה, והוא איש שהוא אלקינו מלכנו'.
ובהמשך נאמר 'שה לבית'. שלכל בית לא היו צריכים יותר מקרבן שה אחד. וגם אם היו הרבה מנויים על קרבן אחד, היה נס וברכה בקרבן פסח, שהוא הספיק לכל כמות המנויים שנמנו עליו, ולא היה בית אחד שהיה צריך לקחת שתי בהמות. והכל כמובן באמצעות הברכה מהשראת השכינה.
[אור החיים פרשת בא פרק יב פסוק ג]
היום שני ימים לעומר
