בצל מגיפת הקורונה באירופה: 76 שנים ל'יום השחרור וההצלה'

יום השחרור וההצלה' של יהודי אירופה מידי הנאצים שנקבע בכ"ו באייר לציון כניעת הנאצים והצלת שארית הפליטה ולזכרם של הקדושים הי"ד שחירפו את נפשם במלחמה בנאצים, צוין בליל שישי בחסות 'ועידת רבני אירופה' בפעם השמינית בשניים עשר ערים בישראל ומדינות רבות ברחבי העולם בהן ניתן לקיים אירועים בבתי הכנסת; בבודפשט בהונגריה, בג'רג' טאון בניו יורק, בשטוקהולם שבדיה, בסידני שבאוסטרליה, בג'רבה שבתוניסיה, בבואנוס איירס בארגנטינה, בבאלרוס ובאוקראינה ובכעשרים בתי כנסת ברחבי רוסיה.

כנהוג, נפתחו אירועי שבעים ושש שנים להצלת שארית הפליטה בעצרת תפילה והודיה ברחבת הכותל המערבי בראשות; הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הגאון רבי דוד לאו. ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי, רב מרכז נתניה וחבר לשכת הרבנות הגאון רבי משה חיים לאו ורב הכותל והמקומות הקדושים הגאון רבי שמואל רבינוביץ. נשיא 'ועידת רבני אירופה' הגאון רבי פנחס גולדשמידט, סגן נשיא הועידה ורבה של צרפת הרב חיים קורסיה ויוזם 'יום השחרור וההצלה' מר גבריאל גרמן זכרייב שיגרו דברי ברכה למשתתפים.

כשלוש מאות רבנים ראשיים אבות בתי דין ודיינים מעשרים וחמש מדינות ברחבי העולם ובהם; מלונדון מנצ'סטר באנגליה, מרומא ומילאנו באיטליה, מפרנקפורט וברלין ובגרמניה, מוינה באוסטריה, מורשה בפולין, מפאריס שטרסבורג ומרסיי שבצרפת, מאמסטרדם בהולנד, ממונטריאול ומניו יורק, מאודסה וקייב שבאוקראינה, מסופיה בבולגריה, מציריך וז'נבה בשווייץ, מבריסל ואנטוורפן בבלגיה, מקישינוב במולדובה ממינסק ופינסק שבבלארוס, ועוד, הצטרפו בשידור חי לתפילה והודיה 'אשר גאלנו מיד צר', ובתחינה לבורא עולם; למען חולי המגיפה המקננת עדיין באירופה ולע"נ קרבנות אסון מירון ז"ל ולרפואת הפצועים הי"ו. בעצרת השתתפו; נציגי הקרמלין, שגרירים וראשי ארגונים יהודיים בעולם.

עוד באתר:

מזל טוב

איך ביבי קשור? הפלייליסט לשבת עם כל שירי פרשת נח

אלי ממונסי

להרעיש עולם ומלואו

ראשי הישיבה קבעו בשיחת טלפון: עצרת ענק ביום ראשון

נתי קאליש

גלריה

12 שנים להסתלקותו: מרן הראש"ל על קבר אביו; צפו

נתי קאליש

סכנה רוחנית

האברך מתאר את התנאים בכלא: "ספירות, ארוחות, נעילות"

נתי קאליש

את העצרת בכותל פתח הגאון רבי דוד לאו בדברי שבח ליוזמה המבורכת של הנגיד גבריאל גרמן זכרייב 'המזכה את כולנו לזכור להודות ולהלל על נס ההצלה של שארית הפליטה. החורבן היה עצום ויתכן שהיה הגורם לחוסר המודעות להודות. כאשר סנחריב צר על ירושלים. חזקיהו המלך, מגדולי העולם, לא היה מודע לנס הגדול ולא אמר תודה ראויה, והעולם כולו איבד את הזכות לגאולה ע"י משיח – אנחנו מודעים לחורבן הגדול בשש שנות האימה אבל אנו זוכים ברגעים המיוחדים האלה להגיד תודה על היציאה מאפילה לאורה.

הגר"ד לאו סיים את דבריו ; 'כולנו נושאים תפילה 'הטוב כי לא כלו רחמיך' – על אחינו במדינות אירופה שעדיין מוכי המגיפה. אנו מודים על העבר והחסדים הגדולים ליושבים בארץ הקודש ומייחלים מתפללים ומקווים עבורכם – 'כי מעולם קיווינו לך'.

בברכתו למשתתפי העצרת אמר הגאון רבי פנחס גולדשמידט כי הודות ליוזמה של מר גבריאל גרמן זכרייב עם ישראל מתייחד וזוכר את אותם רבע מיליון הקדושים שהיו שליחי בורא עולם שנהרגו במלחמה נגד החיה הנאצית במסגרת הצבא האדום ובעלות הברית. 'השנה לדאבוננו נוסף עוד יום זיכרון כאשר לפני שבוע ימים נהרגו 45 מנפשות ישראל באחד המקומות המקודשים לעם היהודי ובו חוגגים כבר מאות בשנים רבבות מבני עמינו ביום ל"ג בעומר – אנחנו מתפללים לעילוי נשמתם. שולחים תנחומים לבני המשפחות ומתפללים להחלמתם המהירה של פצועי האסון'.

הרב חיים קורסיה אמר כי 'להיות יהודי, פירושו לדעת להודות. להקב"ה על חסדיו. ובהשוואה לימי חג הפסח, אנו אומרים 'אילו היה שם לא היינו נגאלים'. זכינו והקב"ה העניק לשליחיו את הכוח והתקווה להציל את שארית הפליטה. אנחנו העדים של העדים, ניצולי השואה מבטיחים לכם; נספר את ההיסטוריה לעולמי עד ונזכור תמיד תוך הודאה. היום השבעה לאסון מירון. נתפלל למען הנשמות הקדושות ונזכור תמיד להודות ולהלל על כל יום ויום כפי שמלמד אותנו דוד המלך; ברוך השם יום יום' בבריאות ובשלום'.

לפני שעבר הגר"י אזרחי לפני התיבה לתפילה אמר ראש ישיבת מיר כי בתהילים כתוב; 'אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו'. וכי אש וברד שלג וקיטור אינם בכלל עושה דברו!?. אלא עלינו לדעת שיש תקופות בהן יש רוח סערה. כך בימי השואה. כך בימי הקורונה וכן בהתרגש עלינו אסון מירון. אך זאת עלינו לדעת כי בתקופות האלה של 'רוח סערה', כשהכל מתבלבל, 'עושה דברו' – הכל מאיתו יתברך ואין אנחנו יכולים להתיימר דרכי ה'. ויתרה מזו; מי שחושב שהוא מבין, זו כפירה'.
העצרת שהופקה ע"י מרדכי רבינוביץ 'טיפ הפקות' ננעלה בתפילת יזכור מפי החזן העולמי דוד וינבך ובשירת 'קהילות הקודש' בתפילה ובערגה; 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'.

את היוזמה לציון 'יום השחרור וההצלה' מוביל הנגיד גבריאל גרמן זכרייב סגן נשיא הקונגרס היהודי הרוסי ונשיא קרן 'סטמאגי' העולמית שהודה לרבני ישראל ואירופה על תמיכתם ועידודם; 'אמשיך לעשות ככל שביכולתי כדי להטמיע את החובה שלנו להודות ולהלל את שמו יתברך ולזכור את שליחיו הי"ד בתפילה בהודיה בצדקה בהכנסת ספרי תורה ובלימוד משניות כדרך המסורה לנו מדור דור'.

בדברי ברכתו בעצרת בבית הכנסת הגדול במוסקבה אמר הגאון רבי משה לבל המנהל הרבני של 'ועידת רבני אירופה' וראש ישיבת 'תורת חיים' במוסקבה כי 'הזיכרון תופס מקום מרכזי ושל קדושה ביהדות. יש לנו 'שש זכירות תמידיות': יציאת מצרים, מתן תורה, מלחמת עמלק, חטא העגל, מעשה מרים והשבת. יש כאן שילוב: שתי הזכירות הראשונות הן עדות לכוחו של א-לוהים ולאהבתו את בני ישראל, וציוני הדרך שעיצבו אותנו כאומה – הרגעים הנעלים ביותר שלנו.

אנו זוכרים את הכול! גם את תקיפת עמלק כשהיינו חלשים בדרך אחרי יציאת מצרים, ואחר כך את בגידת עם ישראל באלוקיו, וסגידתו לעגל הזהב. אנו זוכרים שאלוקים העניש את מרים – הנביאה והמנהיגה, שבזכותה היו לנו מים במדבר – על שדיברה לשון הרע; וגם את השבת, היום הקדוש ביותר בשבוע, שעליו כותבים חכמים שהוא 'מעין עולם הבא'. הכול נכלל בציווי 'זָכור!' – החל בנקודות השפל וכלה ברגעים הנעלים ביותר שלנו כעם.

'זכה מר גרמן זכרייב להזכיר לנו את חסד ה' על עמו ב'יום השחרור וההצלה', רבי סעדיה גאון כותב 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה' – חז"ל אומרים ש'שכר מצוה מצווה'. לאמור; הזיכרון, עליו אנו מצווין, יש לו ערך כשהוא אמור להביא ליד מעשה, וזכה מר זכרייב ש'נאה דורש ונאה מקיים', לקבל שכר על המצווה שאנו זוכרים היום את חסדי הבורא שהשאיר לנו שארית ופליטה בארץ, במצווה הגדולה שהוא עושה גם למען שלא תישכח תורה מישראל, כאשר הוא תומך ביד רחבה במוסדות התורה ברוסיה ובארץ ישראל, ועושה רבות ונצורות שנישאר אומה עם מורשת חזקה'.

באגרת השנתית לקראת 'יום השחרור וההצלה' כתב נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לעם היהודי; 'יום זה הנו ציון וזכר לגבורתם של חיילי הצבא האדום וצבאות בעלות הברית, שהכריעו את הנאצים והצילו את העם היהודי ועמים אחרים מהשמדה טוטאלית – ציון השחרור וההצלה ביום העברי שזכה לתמיכתם של ארגונים דתיים וחברתיים מאחד את האנושות סביב אידיאליים הומניים וערכיים. ואני בטוח, שהוא מחזק את הקשר בין הדורות ומעשיר את המסורת ההיסטורית הדתית והרוחנית של היהדות ומשרת את החינוך לשייכות ולפטריוטיות'.