א ווייטאג און הארצן, א שאנדע אין פנים* – מבקר המדינה 2021 אריאל שרפר

הלב שלי נקרע לשניים

אחד הקשיים הגדולים ביותר של העוסקים בצורכי ציבור באמונה, זו הידיעה שביום בהיר או קודר, תלוי את מי שואלים,  מישהו יכול להתדפק על דלתם ומכוח החוק לחייב אותם ללמד אותו כיצד להמשיך בעבודתם – ואם אפשר אז גם איך לבצע אותה טוב יותר מהם.

הדבר שללא ספק גורם כאב לב וראש לאישי ציבור ששינו את מעמדם ואבדו מכוחם, זהו הסיקור התקשורתי המועצם מראש (הממשלה והחלופי) של הרכב ההנהגה החדשה ותחילת דרכה באופן שאי אפשר להתחמק ממנו (אלא אם כן עוברים להתיישב בירח, רצוי לשנה עם שני חודשי אדר ובלי שמרבין בשמחה) – המחייב את חברי הקואליציה לשעבר שראו ברכה במפעליהם השונים לצפות באחרים שפועלים להשלמתם ומקבלים את מלוא הזיכוי מחמת הספק מי בכלל התחיל בזה כי זה שייך לעבר ששם הוא נשאר.

נכון שמברכים צדיקים שמלאכתם נעשית בידי אחרים – אבל בפוליטיקה אין הרבה צדיקים – וגם אלה שיש אוהבים לבצע את משימותיהם בשיטת "עשה זאת בעצמך ויהא השם בעזרך".

אותם פוליטיקאים צדיקים מעטים גם אומרים בכוונה אמיתית את הברכה: "השם נתן והשם לקח יהי  שם השם מבורך"- כשהכוונה בלב היא למשרד הממשלתי שניתן בפיקדון ומרגע שהוחזר בכל ראיון מזכירים להם בדגש שהם "רה"מ/יו"ר ועדת ה../השר  לשעבר".

באופן לא מפתיע כלל נראה שחברי האופוזיציה החדשים מתקשים להתרגל לעובדה שמאז חילופי השלטון הם "רק" חברי-כנסת, ובאופן די מפתיע יש לא מעט עיתונאים שמכוחו של הרגל ממשיכים לקרוא ל-"לשעברים" בתארי שר, וגם אי אפשר להתעלם ממספר לא מבוטל של אנשי ימין שממשיכים לכנות את בנימין נתניהו רה"מ כי הזמן הרב שהתואר הזה נקשר בשמו כמגנט מדביק אותו ללשון הרבים גם אם הוא יו"ר המיעוט בכנסת.

אך המציאות בשטח חזקה מכל תואר המוצמד לשם ולתפארת ולתהילה ובכל זאת יש לפעמים רגעים שאי אפשר להתעלם מהם כיוון שהם זועקים ומוכיחים שחילוף תואר מעיד על שינוי משמעותי שעבר אדם מספסלי האופוזיציה למקום משפיע ומשמעותי יותר.

אחד מהם הוא דברי השבח והתודה באנגלית של השר לפיד לרה"מ לשעבר נתניהו אותו כינה "אדריכל הסכמי אברהם" וציין את עבודתו הבלתי פוסקת כדי שיתקיימו-כשאת הדברים אמר שר החוץ (המתהדר גם בתואר שהתנגד לו בעבר "רה"מ החלופי") לפיד, בטקס חנוכת שגרירות ישראל באבו-דאבי שבאיחוד האמירויות כהמשך טבעי להסכמים עליהם חתם רה"מ לשעבר עם שכנותיה הערביות של ישראל.

יש כאלה שהתרגשו מהמחווה ואפילו אמרו שאולי היה הכרחי שאנשי הקואליציה לשעבר יעברו לאופוזיציה כדי שישבחו את הישגיהם- אבל אחרי אותו רגע קצר של הכרת הטוב בחו"ל הכתה בפנים המציאות הפוליטית בארץ והדברים שנראו משם לא הורגשו כאן.

"הלב שלי נקרע לשניים" שר הזמר ישי ריבו באחד משיריו המפורסמים, וידועה האמרה היהודית המפורסמת "ישראל באומות כלב באיברים"- והפערים המשמעותיים בין איך שישראל נראית בעיני העולם אחרי התמודדותה המוצלחת והראויה להערכה בשנת הקורונה וכיום עם חיזוק הסכמי השלום עם מדינות ערב- לבין המראות והקולות של העלבונות הצעקות והזריקות מאולם הועדה המסדרת שלמרבה הצער בכל דיון יש בה יותר בלגן מסדר- מתארים נכונה את המשפט על לב האומה שנקרע לשני מחנות יריבים לעיני כל ומצלמות בשידור חי ולעם הרואים את הקולות אין ברירה אלא לקחת צד ולהרגיש מפורד ומפוחד מהעתיד לבוא.

אולי הפתרון הפשוט הוא להפסיק להילחם ראש בראש ולעבוד מהלב למען עם ישראל. אשרי המאמין.

נראים כמו הצרות שלנו

אחרי אחד הדיונים הבלתי נגמרים במליאת הכנסת שהפכה לזירת התנצחויות בין נציגי ימין-נתניהו לשמאל-מרכז בנט-לפיד זכו חברי הכנסת חובשי הכיפה בימינה ותקווה חדשה לביקורת חריפה מח"כ אייכלר שמחה על הדרת נציג חרדי מהועדה למינוי דיינים ותהה בראיון למהדורה המרכזית בקול-חי האם נפתרו כל הבעיות הגדולות של ישראל כמו הזן החדש לנגיף הקורונה שלמרבה הצער חזר לארץ, והבעיות הכלכליות הנובעות מביטול החל"ת והרבה תחומים נוספים שצריכים תיקון ושיפור שחברי הקואליציה ממקדים את מאמציהם במניעת נציגות חרדית בועדה למינוי הדיינים כאילו זה הדבר הכי חשוב לטפל בו בעת הזאת.

בלי להיכנס לנושא הטעון עצמו כיוון שהדבר מצדיק טור שלם ואולי אף עיון מעמיק מעבר לדף אחד או שניים במסכת סנהדרין העכשווית, הפירוט של הבעיות המחייבות פתרון במשפט אחד בראיון מעצים את התחושה שלעיתים אנחנו לא קולטים איך אנחנו נראים באמת עד שבא מישהו ומדבר ברדיו ובהיסח הדעת או בתרגיל מבריק ומחושב מראש מציב לנו מראה וגורם לנו לצרוח ולברוח.

הבעיות שמצריכות פתרון לא יעלמו מתחת לשטיחים אדומים ולא יצאו לחל"ת מרצון כי התקופה הזאת בדיוק נגמרה השבוע. גם אם מנהיגנו יעלימו עין ויטמנו את הראש עמוק בחו"ל אחרי הצהרה שפנינו לשלום כלפי חוץ כשבבית אנחנו במלחמה על כל סעיף שמביאה את הסעיף, לא תהיה ברירה אלא להתמודד עם כל מה שיש ועוד ילך ויסתבך עם הזמן כי אמנם הממשלה הקודמת ידעה לדחות דברים(ע"ע מצעד הדגלים והישוב אביתר) אבל בסוף כולם מבינים שאין ברירה אלא לטפל בבעיות שעל שולחן המשא ומתן. זה מה יש.

ביטערער געלעכטר

העובדה שמתווה הפשרה שהושג בין שר הביטחון גנץ לועד מתיישבי אביתר שהסכימו לפנותו מרצון בתמורה לאי הריסתו ובתקווה להסדרתו בעתיד בתוספת ישיבה חדשה בישוב המדובר זכה לברכת רה"מ בנט מעוררת בי צחוק ועצב כיוון שהאדם שנבחר על ידי לפיד לתפקיד הבכיר בישראל ומביע הסכמה לפינוי ישוב יהודי בסכמת תושביו היה בעבר מנכ"ל מועצת יש"ע.

מדהים לראות איך אנשים משתנים, אבל גם מפחיד לגלות שמי שקרא בעבר למפלגות שעמד בראשן בשמות שיש בהם את המילה ימין מושך בכל הכוח לכיוון הנגדי כדי לשבת על כסא מרכזי ולהקים ממנו מישהו אחר.

אז מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר שהיום הוא רה"מ מאשר מתווה פינוי לישוב יהודי בשומרון וזה מעורר אצלי כמו שאומרים באידיש "ביטערער געלעכטר"(צחוק מר). עוד דבר מצחיק ועצוב זה שהאיש שכל-כך רצה להוציא את נתניהו מבלפור לא באמת רוצה לעבור לגור שם והשבוע דווח שהישארות בנט בביתו שברעננה תעלה למדינה בין 12 ל-15 מיליון שקלים- וזה כתוצאה מרצונו העיקש של אדם שמחה בעבר על פגיעה כלכלית חמורה בציבור ע"י הממשלה שבראשה עמד הדייר הראשי בבלפור יותר מעשור.

תחליטו אתם אם לצחוק או לבכות.

"דברי ימי בנימין" 3

"יתנו יקבלו- לא יתנו לא יקבלו!"

בעיני רבים זהו הביטוי המזוהה ביותר עם בנימין נתניהו אולי אפילו יותר מ-"הם מפחדים" שהופיע כאן בשבוע שעבר. הוא פורסם בתקופת כהונתו הראשונה בשנת 1998 כשנתיים אחרי הבחירות וזמן קצר לפני הקדמתן ל-99' על רקע הביקורת החריפה על התנהלות נתניהו בתחום המדיני ומוכנותו לבצע נסיגות משטחי יהודה ושומרון ולתת לפלסטינים הרבה שטחים תמורת שלום שרבים מתושבי ישראל לא האמינו שיצא מהסכמי אוסלו לשטח ולא יחזיק מעמד.

כדי להרגיע את הרוחות הסוערות בימין הציג רה"מ דאז נתניהו את המשוואה הידועה והמוצהרת : "יתנו יקבלו- לא יתנו לא יקבלו"- ומאז ועד היום המשפט הזה מהווה תמרור אזהרה לכל העוסקים במשא ומתן כדי שלא יצאו פראיירים.

אז נכון שהיום אין מו"מ עם הפלסטינים ומזמן לא הוזכר בכלי התקשורת המונח "שטחים תמורת שלום" אבל ראינו בעבר שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה וראוי שנזכור את המשוואה שהציב נתניהו ונבין שהתן וקח חייב להיות שוויוני והגיוני. שני מונחים שלא תמיד הולכים יחד בפוליטיקה- וחבל.

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]