לא מחפש כותרות: פרשת "פנחס" \ הרב נהוראי משה אלביליה

זה מין מושג רווח בעולם הגדול: " 15 דקות של תהילה"…

אנשים מוכנים לעשות הכל רק בשביל לזכות למעט כותרות בשביל שירדפו אחריהם ויבקשו חתימה…

את הדברים הכי הזויים שיכולים להיות בעולם.

בשביל שמישהו יסקר אותם ואת פועלם ויפתחו איתם את מהדורות החדשות.

כשמסתכלים על הדמות הנדירה של פנחס בפרשת השבוע אי אפשר שלא לחשוב על דמותו של האדם שעשה זאת ועל גדלותו.

מבין כל בני ישראל קם וקינא את "קנאת ה'" שבערה בו כאש.

ונעשו לו 10 נסים ( אחד מהמחלוקות הידועות במפרשים על כמות הנסים)

וכך אומרת התורה הקדושה( כה, יא): "פינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן, השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי".

וישנה שאלה ידועה במפרשים בדקדוק הלשון – מדוע טרחה התורה הקדושה וכתבה "בתוכם", לכאורה המילה מיותרת, היה אפשר לכתוב ללא מילת בתוכם?

אלא יש תירוץ נפלא ביותר שראיתי השבוע ויש בו גם הגדרה מסוימת גם לחיים שלנו, כתב בספר" תולדות אדם" לגאון ר' יהושע מאוסטרובה זיע"א לתרץ בזה בשלושה אופנים ואנו ניגע בתירוצו הראשון, וזה לשונו:

"כי ידוע שפנחס מסר את נפשו בעת שעשה אותו המעשה עד שפרחה נשמתו ממנו, ומי שעושה דבר גדול כזה למסור עצמו ונפשו עבור אהבת ישראל, ובפרט קנאת ה' צבאות, הוא דבר גדול למאוד, ולזה מספרת התורה הקדושה גודל צדקתו של פנחס, אף על פי שעשה אותו מעשה, לא היה לו שום התפארות מזה הדבר, רק היה בתוכם, בתוך בני ישראל שלא היה לו שום גבהות הלב,  רק כאחד העם וזה הפירוש של בתוכם".

תגידו את האמת, אם אנחנו היינו במקומו של פנחס, לא היינו מסתובבים כמו למשל " טווס נפוח"?

תראו מה הקדוש ברוך הוא עשה בזכות מה שאני עשיתי..

השתנו סדרי בראשית.

אך לפנחס שהוא אליהו הנביא זכור לטוב היו תעצומות נפש כנראה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים, ולא ייחס לזה כל כך הרבה חשיבות.

וזו גדלות הנפש הגדולה ביותר, גם כשאתה עושה מעשה גדול ומפוצץ, מוסר את הנפש עדיף שתנהג בענווה, כמו שנהג פנחס ע"ה.

אולי תאמר:"מחילה, אבל נפש האדם בנויה ממחמאות על מעשים טובים וכך גדלים"?

נכון.

אבל תמיד כדאי שהכל יהיה בפרופורציות חיוביות.

וכשמשקיעים כל אדם בתעצומות הנפש שלו אפשר גם לרפאות חולים עם זה.

איך אתם שואלים?

בואו תשמעו סיפור (הרב שלמה לוינשטיין שליט"א, בחוברת השיעור השבועית תשפ"א):

בבנין מגורים שקט ורגוע, שלווה שררה בו בדרך כלל. השכנים חיו בשלום ובשלווה, הילדים אהבו לשחק זה עם זה, השכנות הרגישו בנוח לשוחח אחת עם השנייה. האידיליה המאושרת התנפצה עם הגעת הטרקטורים שהגיעו להרחיב את בית אחת המשפחות, ומאז בוקה ומבולקה.

המחלוקת החלה להשתולל בבנין במלוא עוזה, שני שכנים שהיו ידידים טובים, הפכו לאויבים,  השכנות והילדים לא דיברו אחד עם השני, וכל הבנין כולו שקע לתוך השנאה וקיטוב.

בבניין לא הרחק משם, התגורר יהודי בשם ר' בועז, שהיה אהוב וחביב על כל מכריו, ובעיקר ידיד בלב ונפש של יהודי בשם ר' פנחס, בעודו בשיא פריחתו, בהיותו מטופל במשפחה בת ששה נפשות, חלה ר' בועז במחלה הארורה, המחלה הלכה והעמיקה, הטיפולים לא הועילו, ור' פנחס ראה כיצד ידידו הטוב הולך וקמל מול עיניו, כשהרופאים כה פסימיים בקשר לעתידו.

ר' פנחס החליט לעשות מעשה. הוא התקשר לאחד השכנים, וביקש ממנו טובה אישית:' ראה נא, הלא תדע כי ידידי הטוב ר' בועז חולה במחלה הקשה, אני רואה את מחלתו וסאת ייסוריו, את המשפחה הצעירה שעוד רגע קט תאבד חלילה את עטרת ראשה, וליבי נקרע מכאב…' אמר ר' פנחס ופרץ בבכי.

'נו, בוודאי אשמח להתפלל עליו – קרא השכן ברגש, הלא גם אני מכירו! תן לי את שמו ושם אימו, ואתפלל עליו מדי יום! זה רעיון טוב, נענה לו ר' פנחס, אך זה יכולת לעשות גם בלעדיי. אני מבקש ממך משהו אחד בשבילו, משהו אחר. זה כרוך במסירות נפש של ממש. האם תסכים למסור נפש להצלת נפש מישראל?

השכן נחרד. במה מדובר? כיצד מסירות נפש תשפיע על הצלת החולה?! ' כן' – נענה ואמר, אני מוכן למסור את נפשי, לעשות הכל לרפואתו. כן אני מוכן! קרא השכן בקול, ובעיניו דמעות שהצטרפו לדמעותיו של ר' פנחס.

'אם כן', השיבו ר' פנחס, גש נא לשכנך והתפייס עימו. תוותר לו או שהוא יוותר לך לא משנה הסדר, העיקר שתתפייסו זה עם זה, אני יודע שזה דורש מאמץ עד כדי מסירות נפש, אך. הלא אמרת לי שאתה מוכן למאמץ כזה לרפואת ר' בועז בן לאה, אז תעשה את זה בכל הכוח והעוצמה ותכוון לרפואתו! עודד ר' פנחס את השכן לבצע מיד את המשימה הלא קלה.

ר' פנחס הניח את השפורפרת, אך עדיין לא הניח לנושא. על אתר שב והתקשר גם לשכן השני, ודיבר איתו ככל הדברים האלה.' וכבר דיברתי עם שכנך' – אמר, והוא מוכן למאמץ הזה. בוא נעשה את זה יחד, לרפואתו והצלתו של ר' בועז היקר'

לאחר חצי שעה, כבר עמדו השניים ולחצו ידיים בביתו של ר' פנחס. חומות הניכור והשנאה קרסו לנוכח גל הדמעות, המאמץ המשותף לרפואתו של ר' בועז איחד את השכנים היריבים והפך אותם לידידים אהובים. ר' פנחס עמד ופיזז ביניהם כחתן ביום חופתו, כשהוא שב על שמו של ר' בועז כל העת.

חודש חלף, ואכן קרה הנס והמחלה נסוגה כמעט לגמרי אצל ר' בועז.

ללמדך, מה הכוח של תעצומות נפש נקיות ללא כל רבב של 'נגיעות'.

והלוואי שנזכה להגיע לדרגה הזו.

–

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.

המאמר נכתב לרפואתו והחלמתו המהירה של בני יקירי:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.