5 דרכים להכנת הרצאה מדוייקת

הסיטואציה הבאה מוכרת לרבים, בעיקר דרשנים:

אתה יושב מול מחשב / דף ועט ומנסה להכין הרצאה.

ההרצאה צריכה להיות מעניינת ומגוונת. כזו שמאימה גם לאקטואליה וגם לפרשת שבוע. שנונה אך לא מדי מצחיקה. מרעננת אך עם מסר מדויק.

עוד באתר:

צפו בסיפור

הילדה הטיחה: "אתה כבר הולך? אתה חסר לי"

גיל ישראלוב

שיעור המרתק

איך אימהות בני ישיבה ישנות טוב בלילה? "שאלה דמגוגית"

פנחס בן זיו

רוכב על גלי השנאה

בט' באב, יאיר לפיד מכליל: "לחרדים מותר הכול"

אלי יעקובוביץ

תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו

והרקע הלבן שנשקף אליך כמו מחייך מתוך החלום. אתה כותב מילה ומוחק שתיים. מוצא משפט נחמד ומחליט שהוא לא מתאים. קם להכין קפה. חוזר. קם להביא שוקולד. הולך לשתות, מסדר את השולחן, הולך לקנות דברים לבית. אולי בחנות תבוא ההשראה. עושה אתנחתא קלה. מסדר את כל העיסוקים שדחית לאחרונה. ראה מה כוחה של הרצאה. מה היא יכולה להוציא ממך.. חוזר למסך וגורנישט. אין. ושלא יבינו אותך לא נכון: הרעיון כבר בנוי. יש אפילו ספור נחמד. אבל איך לקשר את כל זה לכדי הרצאה מושלמת?

להלן חמשת הטיפים להכנת הרצאה מושלמת, כפית ובעיקר נכונה. נכון, בטח יש עוד דרכים, אני שמח שבחרתם בדרך שלי ואל תשכחו שבפרט בנושא הזה הכל זה עניין של ניסוי וטעייה.

1. משפט פתיחה:
הדרך הנכונה לפתוח הרצאה היא במשפט שיתפוס את השומעים ב'בום'. מומחים טוענים כי יש לך פחות משלוש-עשרה שניות לתפוס את הקהל שיהיו אתך עוד כמה דקות נוספות. אם הפתיח לא יהיה נכון ומושך – ההרצאה תיכשל. משפט פתיחה יכול להיות אמצע של סיפור, לדוגמה: "הם פתחו את הדלת בסערה". ואז לחזור לתחילת הסיפור: "היה זה בשנת 1984 כאשר חברי המחתרת פתחו את הדלת בסערה לקראת בואם של הפורעים". העיקר שההתחלה תהיה מסקרנת מספיק בשביל לגרום לקהל להמשיך לשמוע אותך.

2. סיפור:
אין כמו סיפור טוב לרתק קהל. כולנו אוהבים סיפורים. להתחיל הרצאה ב"הסיפור הבא התרחש לפני". יכול להוות גם פתיח נהדר (כהמשך למשפט הפתיחה הנצרך). ברור שהסיפור צריך להיות קשור להרצאה ולמסר הנלמד ממנה אך לא קשה לקחת סיפור ואחר כך – בהמשך ההרצאה, לקשר אותו לתוכן הדברים.

3. ההרצאה:
אחרי הנ"ל הגיע הזמן לתת את ההרצאה אותה רציתם למסור. חשוב לזכור: לא מהר, לא לאט, לא ארוך.

לא מהר: יש כאלה שמיד כשהם עולים לבמה לדבר – הם מתחילים להריץ. לא נותנים לעצמם ולקהל רגע לנשום. זה קורה מכמה סיבות שלא אפרט כאן – אך כדאי לשים לב לא למהר. הקהל לא יזכור מה דיברת (על אף שאולי הוא נהנה מזה ש'תיקתקת עסק').

לא לאט: בגלל שרוצים שאף אחד באולם הגדול לא יפספס מילה והדברים ייקלטו אצל הקהל – אפשר לחשוב כי אולי כדאי לדבר לאט וברור. אז ברור כן, לאט לא. זה רק מוציא מריכוז וגורם לקהל לחכות שההרצאה הארוכה הזאת תיגמר כבר.

לא ארוך: תלוי על מה אתה מדבר ואיפה, אבל בגדול: "כל המקצר הרי זה משובח". על ההרצאה להיות לא יותר מארבעים דקות ויש שאמרו שהרצאה היא כמו אפיית מצות – אחרי שמונה-עשרה דקות זה כבר מחמיץ.

4. המסר:
סיימת את ההרצאה בהצלחה? אל תשכח את המסר. על המסר להיות חד ומדויק. אם נניח דיברת על אהבת ישראל. פתחת במשפט מפוצץ, סיפרת סיפור מיוחד על אהבת ישראל והרצאת על זה נהדר, אל תשכח לסיים ב:"בואו נתנהג גם אנחנו באהבת ישראל אחד כלפי השני".

5. שורת מחץ:
שורת המחץ – פאנץ' בלע"ז – יכולה להיות גם הסוף של המסר. אני קורא לזה 'משפט צידה לדרך'. משהו שאיתו הקהל יצא מההרצאה ויזכור אותו גם כעבור כמה חודשים.

השורה יכולה להיות משפט חכמה או אפילו אמרה שנונה שתעלה חיוך.

עכשיו שאנחנו יודעים איך מכינים הרצאה – בטוחני שהקהל מאוד ייהנה, אך בראש ובראשונה – אנחנו בעצמנו. וזה מה שחשוב.

בהצלחה בהרצאה!

הכותב הינו מומחה לאומנות הדיבור, השכנוע ושפת גוף | להזמנת הרצאה, הערות והארות: 0532431218