בג"ץ דחה את העתירות נגד חוק ממשלת החילופים

בג"ץ דחה את העתירות נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה שעיגן בחוק את ממשלת החילופים. השופט מלצר סבר, בדעת יחיד, כי יש להוציא התראת בטלות למשיבים לבל יזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית

ישראל רובין

ג' באב תשפ"א, 12/07/21 12:17

א+

א-

בית המשפט העליון A cloud filled sky over the Jerusalem Supreme Court on a winter day. December 16, 2009. Photo by Lior Mizrahi/FLASH90 **MAARIV OUT** *** Local Caption *** ???? ????? ????? ??? ??? ????? ??????

בית המשפט העליון דחה היום (שני) את העתירות נגד תיקון מס' 8 לחוק יסוד: הממשלה אשר נחקק לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ועיגן בחוק היסוד את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי.

המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר סבר, בדעת יחיד, כי יש להוציא התראת בטלות למשיבים לבל יזמו בעתיד תיקונים חוקתיים משטריים משמעותיים שתחולתם מיידית, להבדיל מתחולה לאחר הבחירות לכנסת העוקבת.

הדיון בעתירות התמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: (1) ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת; (2) הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות תיקון מס' 8 אלא ברוב של 70 חברי כנסת; (3) הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

אשר לסוגיה הראשונה – שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, לא מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת (ראו לאחרונה בעניין התקציב), ולא מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי (אשר טרם הוכרה בשיטתנו המשפטית ונדונה אך לאחרונה בעניין חוק יסוד: הלאום). זאת, בין היתר, בשים לב למגבלות קודמות שהוטלו על האפשרות להביע אי אמון בממשלה ולכך שבידי הכנסת קיימים כלים נוספים לצורך פיקוח על הממשלה.

בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתיאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי במקרה דנן לא נפל פגם בכך שתיקון מס' 8 הוחל באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתיאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23; וכי גם לגופם של דברים אין ככלל פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מיד עם חקיקתם; וזוהי גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטתנו מקדמת דנא.

המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר סבר, בדעת יחיד, כי שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה, עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות "שימוש לרעה בסמכות המכוננת". עם זאת, סבר המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר כי הוצג על-ידי משיבי המדינה צידוק (חלקי) להחלת הוראות תיקון מס' 8 באופן רטרואקטיבי, ולפיכך יש לדחות את העתירות. זאת, לגישתו, בכפוף "להתראת בטלות מרוככת" לפיה אם יערכו בעתיד שינויים משטריים משמעותיים, כמו אלה שעמדו לפנינו בעתירות, אשר יוחלו באופן מיידי, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת – ייתכן כי נפקותם של שינויים אלה תהיה בטלות.

בתנועה לאיכות השלטון הגיבו לפסק הדין: "על אף שהעתירה נדחית, די לקרוא את הדברים שכותבים השופטים על מנת להבין את גודל המשבר המשטרי שאליו הוביל אותנו התיקון חסר האחריות של הממשלה הקודמת, שהפכה את חוקי היסוד של מדינת ישראל לפלסטלינה הניתנת לשינוי לפי צרכי השעה הפרסונליים, וגרמו נזק אדיר לציבור הישראלי".

"אנחנו שבים ומזכירים כי בימים אלו הממשלה המתהדרת בתואר "ממשלת השינוי" ממשיכה בדרכה הרעה של הממשלה הקודמת, ומוסיפה לעשות פלסתר מחוקי היסוד של מדינת ישראל, לערוך בהם תיקוני בזק ולהכפיף אותם לצרכים פוליטים רגעיים. אנו קוראים לממשלה ולחברי הכנסת בקואליציה לקרוא היטב את האמירות הנוקבות שבפסק הדין, ולבטל את ההסדר המביש ששינה בין לילה את שיטת המשטר שלנו הפך את הממשלה שלנו לממשלת שיתוק", אמרו בתנועה.