בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ:
רבינו האור החיים הקדוש מפרש הטעם שלא נאמר למשה רבינו לעשות ארון עץ כדי להניח בו את הלוחות הראשונים, ורק בלוחות האחרונים נאמר לו ציווי זה.
ומבאר רבינו הקדוש לפי שבלוחות הראשונים שניתנו לפני חטא העגל – היה כח רוחני של קדושה שהעמיד אותם באויר, וכמו שנראה מלשון הכתוב למעלה 'ואתפוש בשני הלוחות' – שמתחילה משה רבינו לא היה צריך לתפוש את הלוחות בידיו, והלוחות העמידו את עצמם והיו גבוהים למעלה מידיו וכיון שהם נשאו את עצמם לא היו צריכים להנתן בשום מקום, ורק לאחר שעם ישראל חטאו במעשה העגל הוסר מהלוחות כח קדושתם והוצרך משה רבינו לתפשם, ומטעם זה רק בלוחות האחרונים נצטווה משה לעשות ארון עץ כדי להניחם בתוכו.
עוד באתר:
הסבר הדבר הוא: הלוחות הראשונים היו מעשה אלוקים, ועל כן הם לא תפשו מקום טבעי וגשמי, וכפי שנשמת האדם איננה תופסת מקום בגוף. ומטעם זה הלוחות העמידו את עצמם באויר, לפי שדבר רוחני איננו זקוק להיות מונח במקום מסויים, ולפיכך לא היה גם צורך להניחם בארון, שכן ארון הינו מיועד רק לחפץ גשמי התופס מקום מוגבל.
[אור החיים עקב פרק י פסוק א]
