הבוקר (ראשון) אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעתו של סגן רה"מ ושר המשפטים, גדעון סער לקידום החקיקה המסדירה את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים.
בבסיס פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים עומדת התפיסה של הענקת טיפול ושיקום לעבריינים ושילובם מחדש בחברה שנועד להביא לצמצום תופעת 'הדלת המסתובבת' של מבצעי עבירות פליליות על רקע בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות, הכוללות התמכרויות, חיים בעוני, הדרה חברתית ועוד.
בישראל יש כיום 6 בתי משפט קהילתיים, ומימונם נעשה עד כה ע"י הג'וינט. כעת סוכם על חקיקת החוק, במקביל לסיכום תקציב עם האוצר על הקצאת 6 תקנים נוספים של שופטים, וכן עוזרים ועובדי מנהל ונשיא, לטובת קידום בתי משפט אלה.
עוד באתר:
המודל של בית המשפט הקהילתי בישראל מבוסס על התפישה של "בתי משפט פותרי בעיות", אשר אומצה בשנים האחרונות במקומות רבים בארה"ב ובמדינות נוספות.
הנחת היסוד של תפישה זו היא שחלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת הוא סימפטום לבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות.
בהעדר טיפול בבעיות אלה, העבריינות תחזור ותתבצע.
כפועל יוצא, על פי תפישה זו, על ההתמודדות עם תופעת הפשיעה החוזרת לכלול פתרונות מערכתיים, במסגרתם יש לספק טיפול מקיף ומערכתי בשיתוף הקהילה וגורמים טיפוליים בקהילה לבעיות העומדות בבסיס ביצוע עבירות, בפיקוח בית משפט, ואין להסתפק בטיפול בסימפטום בלבד באמצעות ענישה סטנדרטית.
בהתאם, המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה להליכי שיקום, תוך ליווי ופיקוח הדוקים ואינטנסיביים של בית המשפט עוד במהלכו של ניהול ההליך הפלילי.
לאחר סיום פיילוט מוצלח שהחל בשנת 2014, אושר הבוקר כאמור הטמעת המודל, חקיקתו ותיקצובו.
שר המשפטים סער: "המהלך הזה הוא מהלך חברתי חשוב והוא משתלב בתפיסה אותה הצגתי עם כניסתי לתפקיד (דה-פליליזציה של המשפט). הנתונים מעוררים אופטימיות באשר ליכולת של המערכת להתמודד עם עבריינות שנובעת לרוב מרקע וקשיים חברתיים ע"י בתי המשפט הקהילתיים".
