90% מחברי המועצות הם אנשים מתוסכלים. השאר הם סגני ראשי ערים, או ראשי ערים, או כרישי נדל"ן שיודעים לעשות כסף מן התפקיד.
אני מהמתוסכלים. למה? כי אתה רואה כסף גדול עף לכל מיני מקומות שלא מתקן את החברה, שלא מחנך נוער, שלא עוזר לעניים, סתם עף, מתנדף, והעיר נשארת בשלה, עם הפשע, עם האלימות ועם הנבערות של בני הנוער. לא חבל?
חבר מועצה הוא סמרטוט חביב. אם הוא באופוזיציה, הוא עושה רעש בעתונות, שואל שאילתות ומרגיש שהוא מתקן את העולם. אם הוא בקואליציה הוא חייב ליישר קו עם המשמעת הקואליציונית. אם הוא חרדי, הוא הולך על ביצים, כדי לשמור על מוסדותיו. לעיתים נדירות כשכואב לו, הוא צועק.
עוד באתר:
שמעתי שבאנגליה חברי מועצות מקבלים שכר נכבד. אצלנו אתה סמרטוט נסחט. לא שכר, לא דלק, לא השתתפות בצער ולא קליפות בוטנים. תבזבז מזמנך הפרטי על ישיבות מועצה, קואליציה, ועדות, ה-כ-ל בהתנדבות. מי סופר אותך?
נו, ישאלו השואלים, אז מה הדחיפות והתכיפות לרוץ לשומכלום הזה, שכסף אין בו, כבוד בקושי, ותסכול בשפע?
כמה תשובות לנאחס הזה:
א. סוג של חיידק פוליטי מטומטם למדי.
ב. אהבת האקשן.
ג. במידה ואתה באמת איש ציבור עם עשייה, ועם מוסדות, אתה חש אחריות על תלמידיך, על אברכיך, על ענייך.
אינני יודע איפה למקם את עצמי בקריטריונים הללו. המלצה: אם אין לכם עשייה ציבורית מוכחת, אם אין לכם רצון להיחקר במשטרה על הונאות ושוחד, אם אין לכם רצון לדבוק בפוזה של חשיבות, תשארו בבית. תקראו ספרים, תכתבו ספרים, והכי חשוב תלמדו תורה, כי היא באמת מגינה ומצילה, ולא השתדלנות הפוליטית העלובה.
ותגידו לי, ריבונו של עולם, מי התיר לנו ליפול בפח היוקשים של לשון הרע, רכילות, הלבנת פנים, והתכבדות בקלון חבירו דווקא באלול, דווקא בערב ראש השנה??? בשביל בחירות מוניציפליות.
אין תשובות. לי אין תשובות.
קובי לוי הוא עיתונאי, סופר, חבר מועצת העיר נתניה ויו"ר תנועת הרווחה והחינוך
