פרקליט המדינה, עמית איסמן, הנחה לערוך עבודת מטה לטיוב עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש), שבמסגרתה תיעשה הסדרה ייעודית ועדכנית של נהלי מערך החקירות והמודיעין במח"ש בכל הנוגע להפעלת מקורות מודיעיניים, וכן ייעשה עיגון מובנה וסדור של ממשקי העבודה של אגף החקירות והמודיעין מול אגף הפרקליטות במח"ש.
החלטתו של פרקליט המדינה התקבלה לאור החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן.
בעבודת המטה האמורה ייקחו חלק כלל הגורמים הרלוונטיים, ויפקח עליה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה (מומי) למברגר. במסגרתה יקודמו בעיקר שני נושאים שנמצא כי יש מקום להסדירם:
עוד באתר:
עיגון נהלי עבודה עם מקורות מודיעיניים של מח"ש – במסגרת זו, יבוצע עיגון ייעודי של הנהלים הקיימים במח"ש כיום – שהם למעשה נהלי משטרת ישראל – על דרך של הפיכתם לנהלי מח"ש, לצד בחינת הצורך בעריכת שינויים והתאמות בהם, בין היתר אל מול אתגרי מח"ש השונים.
עיגון נהלי עבודה סדורים בממשק בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש – יש לעגן נהלים סדורים בעניין זה. כך ככלל, וכך בפרט בכל הנוגע להתייעצויות בדבר חומר מודיעיני רגיש שהתקבל, לאישור בדבר פעולות חקירה שונות, ובאשר לשרשרת האישורים הנדרשת ואופן קבלת האישורים הנדרש, בכתב.
כזכור, הנציב רוזן בחן תלונה שהגיש מר דובי שרצר, ששימש בעבר כראש זרוע חקירות במח"ש, שטען כי מנהלת מח"ש חסמה בירור טענות של מקור משטרתי, שביקש למסור מידע על תרגילים פסולים שנעשו, כביכול, במסגרת גיוס עד מדינה בתיקי רה"מ. בעניין זה מסרו שרצר ומנהלת מח"ש גרסאות מנוגדות והנציב קבע כי לא ניתן להכריע במחלוקת העובדתית בין הגרסאות השונות, והעביר את העניין לבחינת פרקליט המדינה.
עם קבלת החלטת הנציב פרקליט המדינה העבירו לבחינתה של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים דאז, עו"ד נורית ליטמן, בהיותה גורם מקצועי, בקיא ובכיר, שאינו מעורב בעניין, על מנת שתעביר המלצתה באשר לאופן הטיפול הנכון בהחלטת הנציב לאחר בחינה מעמיקה של הדברים. בתום בחינתה קבעה גם ליטמן, כי בשל היעדר תיעוד כלשהו של פניית המקור או כל שיח בעניין זה, לא ניתן לקבוע ממצא עובדתי של ממש בעניין זה, אך היא ציינה כי היא "מתקשה להאמין כי הדברים אירעו באופן המתואר ע"י שרצר", וכי "תיאור הדברים ע"י שרצר עצמו מעלה לא מעט תהיות".
לעומת זאת, ביחס לגרסתה של מנהלת מח"ש קבעה המשנה ליטמן, כי זו "אינה מעוררת קושי של ממש, והדברים הדרושים הוסברו על ידה". לבסוף הבהירה ליטמן, כי היא סבורה שיש צורך של ממש להפיק לקחים ולמנוע הישנות אירועים מסוג זה, והמליצה על הקמת צוות לבחינת הנושאים הרלוונטיים במח"ש שיתמקד בהסדרת שיטות העבודה ביחס לחובת תיעוד הקשר עם מקורות מודיעיניים, וכן לעיגון נהלי עבודה סדורים בין אגף החקירות והמודיעין במח"ש לפרקליטות מח"ש.
בהמשך לכך, ולאחר שבחן את העניין החליט פרקליט המדינה לאמץ את קביעותיה של ליטמן ביחס לעניין, ובכלל זה את המלצותיה לפעול לתיקון הדברים. זאת, בראש ובראשונה בשל העובדה כי מקבלי המידע, כביכול, לא תיעדו כנדרש וכפי שהתחייב על פי הנהלים הקיימים באותה עת את פנייתו הנטענת של המקור, את השיח שלטענתם התקיים בעניין זה, או כל פרט רלוונטי אחר הנוגע לעניין. היעדרו של תיעוד זה הקשה עד מאוד על בחינת העניין כיום, ומעורר קשיים נוספים בגרסת שרצר והמעורבים האחרים, ובפרט – כיצד עניין כה משמעותי, כביכול, נזנח על ידו לאחר שיחה אחת בעל פה, בלא דיון סדור, אגב אורחא, על פי טענתו שלו עצמו, והועלה לראשונה רק בחלוף כשנתיים, בעקבות פרסום תקשורתי.
על רקע כל האמור, הורה פרקליט המדינה על קידום עבודת המטה המפורטת, למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד ולהבטחת פעילות מיטבית של מח"ש.
